יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

עוגת יום הולדת

עוד עוגת יומהולדת מבית היוצר שלנו....הפעם טרי טרי מהשבוע...מיום ההולדת האחרון....
הנושא- עיר.....עשינו בתים לבנים עם גגות אדומים ותריסים תכולים....עצים ירוקים על מקלות ופלים שנראים קצת כמו ארטיקים....פטריות אדומות עם נקודות לבנות איך לא?....גדר עץ מסביב....פרחים....ובריכה עם חבצלות מים.....שבילים....והרבה דשא ירוק.... אני אומרת עשינו למרות שאת הרב לא אני עשיתי כי אם ביתי.....


שעור שלמדתי השבוע בדרך הקשה.... רציתי להחליף סיסמא במייל.....החלפתי....אמרתי לעצמי בטוח תזכרי.....התעצלתי לקום ולקחת עט לרשום...והתוצאה הרי ברורה כשמש....תוך שניות שכחתי את הסיסמא.....ניסיתי כמה וריאציות ממה שזכרתי...ונזרקתי מהמייל של עצמי.....ובמשך ימים אחדים לא היתה לי דרך להיכנס למייל שלי...תסכול עצום...כמו מנגד תראה את הארץ....בהתחלה עוד יכולתי לראות כמה הודעות מחכות לי....אבל בלי יכולת לפתוח אותן....אחר כך המערכת כאילו מחקה אותי...והתיחסו אלי כאל אורח....היה מבאס מאד אך גם מלמד....לעולם יותר לא אחשוב שאני יכולה לזכור סיסימאות בעל פה....תמיד ארשום. ותודה ל...שאיפשרה לי לחזור לתיבת הדואר שלי....


חזרה לעוגת יומההולדת ,אין צורך להוסיף כי העוגה חוסלה בציק צק.......ואני חייבת לומר איך בכל פעם אני נחרדת מצבעי המאכל שבעוגה...אבל יום הולדת יש רק פעם בשנה....אז מותר.....





יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

אנשי השלג

אני חייבת להתוודות....אחרי שנרשמתי בפורום טכסטיל וליבוד להחלפת קאואוי, ואחרי ששוטטתי די הרבה לחפש מה זה בדיוק קאואוי, (איך לעזאזל כותבים את השם הזה בכלל???) הגעתי למסקנה שאני בכלל לא כל כך אוהבת קאואוי. זה הרגיש לי קצת פלקטי מדי, כמו קישוטים על עטיפות של סוכריות זולות מסין (מקווה שאני לא מעליבה אף אחד...) הדמויות עם פרצופיהן היו דומות מדי...זו לזו ודי הרבה זמן חיפשתי למצוא קאואוי כלבבי. בו זמנית נרשמתי לשתי החלפות...החלפת הקאואוי בפורום טכסטיל וליבוד והחלפת רקמה בקומונת פרידה ונומה. מכיוון שנושא הרקמה שבה את ליבי חשבתי שבשתי ההחלפות אשתמש ברקמה, מה שבלבל אותי עוד יותר, היתה העובדה ששתי הנמענות שלי היו בעלות שם זהה. מכיוון שעבדתי על ההחלפות בו זמנית ובסופו של דבר עשיתי אותו מוצר...כרית...כל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי...איזו החלפה היא קאואוי ואיזו רקמה. ותאמינו לי זה היה מבלבל. מכיוון שלא כל כך התחברתי לדמויות הקאואוי, לרובן בכל אופן, הרשיתי לעצמי לאמץ משפט שכתבה הוגת ההחלפה..." כל מה שחמוד"...ומכיוון שבאחד משיטוטיי בחיפושים אחר קאואוי כלבבי ראיתי שגם אנשי שלג....לעיתים נכנסו תחת ההגדרה הזו...ואליהם דוקא יש לי חיבה מיוחדת....החלטתי ללכת על המוטיב הזה. המוטיב אנשי שלג נבחר....התלבטתי בין תיק לכרית...החלטתי שדוקא כרית תהיה מתאימה יותר לאנשי השלג. קיללתי על ההחלטה הזו...שהגיעה יום אחרי שפקדתי את איקאה (מכיוון שבניתי על כרית בגודל שיש באיקאה) אם כבר חורף....אז חיפשתי בד חורפי..שתפרתי ממנו פעם חצאית חורפית לביתי....הוספתי גם איזה פתית שלג לקישוט. ואתן לתמונות לדבר... מהרגע בו הייתי כבר נעולה על המוטיב ועל הפריט הדרך היתה קצרה ובמהרה היתה לי כרית מוכנה....די הרבה זמן היא חיכתה עד שאסע שוב לאיקאה במיוחד בכדי לקנות את המילוי....

נמענת ההחלפה שלי היתה hilla696 שבהתכתבות איתה ביקשה משהו לעצמה...עדיפות לדברים שימושיים...ובנוגע לצבעים ניתנה לי יד חופשית....איזה כיף. הכרית כבר נשלחה לפני יותר מ10 ימים...והתקבלה בברכה....ועתה אתן לתמונות לדבר...


הכרית בשלב ההכנה....אנשי השלג מחוברים בסיכות.....ושימו לב היכן שלחן העבודה שלי.....הוא פשוט עמוס לעייפה אז אני עובדת על הרצפה (כתשובה לחגית ממשחק מילים).....כאן על הרצפה אני עובדת אם יש עליה מקום.





מעולם לא קרה לי שצילמתי כלכך הרבה תמונות בכמה סיטואציות שונות והתמונות פשוט יצאו רעות לטעמי...עשיתי לכרית הזו בוק ארבע פעמים...ורק הפעם האחרונה היתה ראויה לדעתי...להראות... הצילומים הללו נלקחו ממש לפני האריזה הסופית של הכרית והנסיעה לדואר....







שלישית אנשי השלג....ואח נוסף שלהם על כרטיס הברכה....


מבט מקרוב על כרטיס הברכה שצורף לכרית.....תפור ורקום כמו אחיו שעל הכרית.







תקריב על פתית השלג....לו עשיתי תיפורים אדומים....קצת קשה לראות אותם.



תקריב אחרון חביב על כרטיס הביקור.....


אתמול שמעתי ברדיו שגם בדצמבר לא רואים סימנים של חורף....אז אולי אולי אנשי השלג הללו יביאו עימם קצת קור וגשם וחורף??? הלוואי.....

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

יום הולדת אבירים - חלק שני


אני חייבת לומר שיום ההולדת הזה היה חגיגה אמיתי. לאחר שהילדים ישבו פעורי פה והאזינו לסיפורי המעשיות שהגינו במוחינו...."האגדה" , הם היו חדורי מוטיבציה להתחיל לפעול למען ממלכת אביריליה ולהילחם בדרקון הנוראי. הם נעמדו מסביב לשלחן והחלו לקשט את המגנים שלהם. את המגנים הכנתי כמובן מראש....הבנים קיבלו שחורים הבנות שקופים.....כולם היו מעוטרים בסמל הממלכה המוזהב במרכז.....הקישוטים היו עיגולי מדבקות בכסף וזהב....
והנה המגנים המקושטים.....


והכתרים....אף הם הוכנו מראש מקרטונים בצבע זהב....הדבקתי עליהם "יהלומים שקופים ואדומים" והילדים קישטו אותם אף הם במדבקות כוכבים ועיגולים בכסף וזהב....
אביר היום הולדת היה לבוש בגלימת זהב....שקיבל פעם בגן כמתנת יומהולדת מהגן....תמיד אני מייחדת את ילד יום ההולדת...סמל הממלכה על המגן שלו עשוי מחומר קצת אחר....הכתר שלו צורתו שונה מעט.....לא משהו משמעותי אבל עדיין מיוחד....
כך היו נראים המגנים והכתרים לפני הקישוט....





בשיתוף פעולה נפלא של אחי ללא מילים.....הוא עלה לאחד החדרים..מבלי שדיברנו על זה, ואף מבלי שידעתי על כך ."עורר" את הדרקון מתרדמתו.....ויצר מהומה רבה על כך....הילדים בני החמש שממש נכנסו לענין....היו ממש בהלם מיציאתו הפתאומית של הדרקון מן החלון ושאגותיו....אני מקווה שכולם ישנו טוב בלילה שאחרי...בכל אופן לא קיבלתי תלונות מאף הורה.....
הדרקון התמים של איקאה התעורר לחיים , וממש היווה מוקד להתענינות מצד הילדים...בעיקר בגלל שאגותיו מעבר לחלון....


שימו לב לתגובת האבירים כנגד יציאתו של הדרקון....אני חושבת שהתמונה והפרצופים שלהם אומרים הכל....הם ממש נכנסו חזק לענינים.... אני חושבת שהם ממש חשבו שזה דרקון אמיתי.....עתה כשהמגנים היו מקושטים כל כך .....הכוחות של האבירים גברו....



קצת קשה לראות אבל הם מתבוננים במפה שקנו במטבעות השוקולד....




המפה הישנה שנקנתה עבור מטבעות זהב....עליה אני לא הייתי אחראית כי עם "צמד החמד" כמובן.....שימו לב לקעקוע על ידו של האביר....



לאחר חיפושים ארוכים ובהלה קטנה הגיעו לתיבת האוצר...שהוחבאה תחילה במחסן...למה בהלה??? משום שאחי המשיך את המשחק איתם בלי ידיעתם..וידיעתי.....ושקרבו לאחד מקירות המחסן הסגורים נשמעו קולות שאגה מבפנים שעל פי הבעות פניהם של בני החמש...נראה לי שבחלקם הם האמינו כי אכן העירו את הדרקון הנורא ושאכן הדרקון הזה קיים. מכיוון שלא אראה ילדים אחרים ללא רשותם של הוריהם...תצטרכו להאמין לי....


וזה מה שהיה בתוך תיבת האוצר.....חרבות, מטבעות ואף תכשיטים....משום מה את התכשיטים לא צילמתי....מדובר להזכירכם ביום הולדת לפני 3 שנים בטרם תיעדתי לבלוג....גם לא מצאתי תמונות של התיבה שהכנתי לשלשול מטבעות הזהב....אבל גם היא היתה מקושטת ברוח האווירה...תצטרכו להאמין לי. החרבות נראות אמנם שוות....ממש אוצר...אבל נקנו בכפר השעשועים ב4.5 שקלים כל אחת....ועשו את עבודתן נאמנה....

מיותר לציין שלא רכשתי תיבה שכזו רק לשם יום ההולדת כי עם זו תיבת התחפושות הפרטית שלנו....
שהיתה מותאמת בדיוק לאווירה..... לאווירה שמתי גם קצת בגדי מלכים באדום מנצנץ וכסף....


והעוגה....לרב אנחנו קוראים לצמד החמד בהכנת העוגה....בשנה זו דוקא עשינו את העוגה לבד....ביתי בת ה8.5 דאז ואנוכי.....ואני חייבת לציין שהיא עשתה את הרב.....

עוגת ארמון עם נסיך ונסיכה....




עוגות יום ההולדת שלנו כמעט תמיד מצופות קרם שוקולד...זה הקרם המועדף בבית. כל הקישוטים אכילים....עשויים מבצק סוכר ושאר מיני "ירקות" . יש בה ארמון..ומלך ומלכה עם כתרי זהב כמובן....ותמיד תמיד החיתוך הראשוני של הסכין....קורע לב....אבל מזל שיש תמונות למזכרת.....

וככה נראית העוגה....בסוף יומההולדת לאחר שידעה ימים טובים יותר....


אסכם ואומר...יום הולדת האבירים היה בעיני אחד מימי ההולדת הכי מוצלחים שלנו.... הוא דרש הרבה מאד תכנון, הרבה השקעה בהכנות....כתרים, הדבקת יהלומים, מגנים....המצאת סיפור רקע, משימות.....ואף תוך כדי ביצועו , היה צורך בשיתוף פעולה של כמה מבני המשפחה שיתרום להצלחתו. אולם ...ההשקעה היתה משתלמת...והילדים ואנחנו כל כך נהנינו שהיה שווה באמת....

מבטיחה עוד רעיונות לימי הולדת אחרים בהמשך......



יום הולדת אבירים- חלק ראשון

אקדים ואומר....הבטחתי רעיונות לחגיגות ימי הולדת....יש לי די הרבה, על אף שרק השבוע חגגנו יום הולדת נוסף....והתווסף לו עוד רעיון...(גם עליו אכתוב מתישהו) ,החלטתי ללכת אחורה בשנים (3 שנים אחורה), לחגיגות יום הולדת לבן ה- 5. (כי בעיניי היתה אחת המוצלחות ביותר שחגגנו....). עד אותו יום הולדת, אני מודה שתמיד היה נראה לי שלבנות הכל יותר קל....יותר קל לתפור בגדים....יותר קל למצוא בגדים....אפילו יותר קל למצוא בדים....יותר קל להכין מתנות....יותר קל להכין ימי הולדת (קצת יצירה השחלת חרוזים, נצנצים, פאייטים והרי הן משתפות פעולה נהדר עם זה...טוב ,רובן לא כולן), תמיד עשיתי ימי הולדת לבנותיי על טהרת היצירה והיה מקסים ושקט....

כשהייתי צריכה פתאם להגות רעיון ליום הולדת של בן 5, נבהלתי קצת, הגלגלים בראש עבדו שעות נוספות. רק המחשבה איך אני מעסיקה חבורת שובבים שאין סיכוי שאגרום להם לשבת ולהשחיל חרוזים, לכמה שעות הטרידה אותי עד מאד....בהכירי את החומר האנושי, קבוצה של כ 20 תרנגולים צעירים מהגן, ברובם בנים (מה לעשות זה מאזן הילודה אצלינו), ידעתי שהפעם לא אוכל להסתפק ביצירה....האנרגיות הרבות של התרנגולים הצעירים צריכות להיות מתועלות לכוונים שהם אוהבים....לחימה....תחרויות...ריצה הרבה ריצה....עוד קצת לחימה אם אפשר....וטוב נו נחדיר בהם גם קצת יצירה. (בכל זאת זה אצלי בבית לא???)

מבחינת שלב "ההתפתחות" אם אפשר לקרוא לו ככה, לפחות אצלינו בבית (מבחינת הילד הפרטי שלנו) היינו בשלב האבירים, דרקונים (זה בדרך כלל שלב אחד אחרי הטרקטורים ושאר הממונעים (משאיות זבל, מערבלי בטון ושאר מכוניות) ושלב אחד לפני "החזקים" - כל גיבורי העל למיניהן, אני מאמינה שכל אמא לבן שעבר את גיל 6-7 תבין על מה אני מדברת.

אחרי שהרעיון נרקח בראש במלואו, נשלחו ההזמנות....שעוצבו על יד ביתי הבכורה....(טוב נשלחו זו קצת מילה מוגזמת...אחרי הכל לא מדובר בחתונה...אלא רק ביומהולדת....יותר נכון נמסרו לילדי הגן)

והנה נוסח ההזמנה...



הילדים הגיעו כולם בשעה המיועדת , בפתח השער קיבלה אותה הכרזה ברוכים הבאים לממלכת אביריליה...(התמונה הפותחת), כך החלטנו לקרוא לממלכה הדמיונית שלנו...ואז סיפרנו להם סיפור/אגדה שהמצאנו.....(ישבנו כל בני המשפחה כמה ערבים קודם לכן ופשוט המצאנו סיפור רקע שיתאים לכל תכניות יומההולדת)...אני חייבת להודות שמאד מאד נהנו מהמצאת האגדה.....

והנה האגדה כפי שסופרה לילדים...


לפני שנים רבות, בממלכה רחוקה, חיו להם תושבי אביריליה. כל תושבי אביריליה היו לוחמים אמיצים ונסיכות מקסימות. הם יצאו למשימות מסוכנות, נלחמו בשודדים, במפלצות ולפעמים אף בדרקונים אכזריים.

המלך והמלכה של אביריליה אהבו מאד את האבירים והנסיכות והיו מארחים אותם בארמונם ומביאים להם מתנות יקרות ערך כמו כתרי זהב וכסף ומגנים מיוחדים עם סמל הממלכה.

יום אחד הופיע מול חלון הארמון, דרקון ענקי ומפלצתי שכמוהו עוד לא ראו בממלכה. הוא היה גבוה מאד כמו בנין בן מספר קומות, צבעו היה ירוק והלהבה שיצאה מפיו כשירק יכלה לשרוף עיר שלמה.

הדרקון גילה את מחבוא תיבת האוצר של בית המלוכה, התישב לידה ולא נתן לאף אחד להתקרב אליה.
המלך והמלכה התעצבו עד מאד, מכיוון שבתיבת האוצרות היו תכשיטים, כלי מלחמה ודברי ערך נוספים של הממלכה. הם החליטו לשלוח כרוז לכל תושבי אביריליה וביקשו מאבירים אמיצים ונסיכות נועזות במיוחד לסור אל הארמון ולעזור להם להילחם בדרקון הנורא.

הם ציידו את האבירים והנסיכות במגנים בעלי כוחות מיוחדים ובכתרי זהב וכסף ושלחו אותם למשימה.
האבירים והנסיכות נלחמו ונלחמו, אולם הדרקון היה חזק מכולם ואף אחד לא הצליח אפילו להתקרב לתיבת האוצר.

לכן הוזמנתם אתם נסיכות ואבירים יקרים לנסות כוחכם ולחפש את האוצר האבוד.
על מנת שהמלך והמלכה יראו האם אתם מוכשרים דיו וחזקים בכדי להתמודד עם הדרקון הנוראי הם הטילו עליכם מספר משימות:

הראשונה - לקשט את כתרי הזהב והכסף שיחולקו לכם. באדגה נאמר כי כאשר הדרקון נתקל בחפצים יפים במיוחד הוא נרגע ואז הוא הולך לישון שינה עמוקה- ככל שתקשטו את הכתרים ותיצרו כתרים יפים יותר כך יגבר הסיכוי שתטילו תרדמה ארוכה יותר על הדרקון.


השניה - קישוט המגנים עם סמלי ממלכת אביריליה - ככל שהמגנים יהיו מקושטים יפה יותר כך כוחם המיוחד של המגנים יגבר- דבר שיעזור במלחמה עם הדרקון.


השלישית- על מנת שתוכלו לדעת היכן מסתתרת תיבת האוצר עליכם להשיג את מפת האוצר עתיקת השנים.


המלך והמלכה יתנו לכם את המפה רק כאשר יראו כי אתם מסוגלים לבצע משימות המעידות כי אתם אמיצים וחזקים במיוחד.


משימת אומץ- לפוצץ בלון (בלי ידיים) ולהוציא מתוכו מטבע.


משימת דיוק - לקלוע שני סלים.


אחרי שתבצעו בהצלחה את משימות האמוץ והדיוק, תקבלו לידיכם שתני מטבעות זהב....


אסור לאכול את המטבעות, אלא לשמור אותם , הם מעידים כי ביצעתם את המשימה. (פה הטלנו עליהם משימה בלי ידיעתם של דחיית סיפוקים...כי בתוך המטבעות היה כמובן שוקולד). תהיה תיבה מיוחדת בה תשלשלו את המטבעות . רק אחרי שכל האבירים והנסיכות ביצעו את המשימה, ייספרו המטבעות שבקופסא ובעזרתם תוכלו לקנות את מפת המטמון שמובילה לאוצר.

שימו לב מכיוון שהדרקון מאד חזק ואכזרי כדאי לכם שיישן, עליכם לנסות לגבור עליו בערמומיות.

במפה מופיעים רמזים בצורת ציורים...שימו אליהם לב טוב טוב, כל מקום אליו עליכם להגיע מסומן במפה....בהצלחה....


טוב מיותר לציין שהותרנו את הזעטוטים בני החמש, פעורי פה וחדורי מוטיבציה להתחיל במשימות שהוטלו עליהם....ומכיוון שאני יודעת שחלק מקוראי/קוראותיי נבהלים לנוכח הטקסט הרב....אז מכיוון שכבר כתבתי מספיק....אחלק את הפוסט הזה לשני חלקים.....עד כאן החלק התאורטי....


בפעם הבאה.....תמונות וסיפורים מהקרב כנגד הדרקון הנוראי.


יום שני, 15 בנובמבר 2010

החלפה רקומה

נושא ההחלפה האחרונה בקומונת פרידה ונומה היה החלפה רקומה.....בשל היותי חובבת רקמה לאחרונה, שמחתי מאד להירשם להחלפה זו. אמנם הצטיידתי בספר-מילון רקמה בלונדון הקיץ ...אך חוץ מרקמת צלבים אני מודה שאני בכלל לא יודעת לרקום.
הבחורה לה הייתי צריכה לשלוח את ההחלפה היא tzik , מכיוון שאינני מכירה אותה (רק יצא לי לראות אותה פעם אצל נתנאלה) נכנסתי לשרשור ההעדפות שלה...לדעת למה היא מצפה....לשמחתי היא עשתה לי את החיים קלים בכך שאמרה כי אין לה בעיהכלשהי עם צבע או חומר מסוימים...חוץ מלבד....ושהיא אוהבת דברים מקוריים שמסמלים את היוצרת. הכי כיף מבחינתי שיש לי יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחי....שאין לי תכתיבים מסוימים.

החלטתי לתפור לה כרית, עם רקמת צלבים באמצע תפורה על סמרטוט רצפה (כן כן לא להזדעזע...) ובדפנות טלאים. הכרית הזו יכולה להקרא כרית התסכולים....תיכף הסבר....נתחיל מזה שהחלטתי לתפור דוקא כרית...יום אחרי שהייתי באיקאה....מה המשמעות של הענין? שנאלצתי לנסוע שוב לאיקאה רק בשביל לקנות את המילוי לכרית...אז נכון שמאז שנפתח הסניף בראשון לציון כבר לא מדובר ממש בטיול שנתי..... עד נתניה, אבל עדיין היה מתסכל לחשוב שאם הייתי חושבת על כך יום קודם....לא הייתי צריכה לשוב על צעדיי. מכיוון שאני מבינה קטנה מאד בטלאים, ולרב אני עובדת בשיטת הניסוי והטעיה.....אני פשוט מתכננת בראש...עושה סקיצה על דף ומתחילה....כמובן שהיו הרבה טעויות במהלך העבודה.

נתחיל מכך שלא היו לי מידות מדויקות...(אני לא כל כך יודעת כמה צריך להשאיר לחישוב התפרים שבין הריבועים).ידעתי לאיזה גודל כרית אני רוצה להתאים את הכיסוי....35 על 35 של איקאה. וזאת היתה נקודת ההתחלה שלי....תכננתי כמה ריבועים אני רוצה מסביב....הוספתי קצת לכל ריבוע לתפירה...(קצת מעל חצי ס"מ) והתחלתי לתפור.

התסכול הראשון היה כשגיליתי לאכזבתי...שהמדידה (כמה צריך להשאיר במרווחים שבין הריבועים) לא היתה נכונה או מדויקת והריבועים שלי הפכו למלבנים.....אמרתי לעצמי...או קיי רצית אמנם ריבועים....תחשבי פתוח ובגמישות....ותבחני את התוצאה....את האמת המלבנים אף הם היו יפים....אולי אפילו יותר....

התסכול השני נבע בעצם מהראשון....רציתי שהריבועים יתחברו בפינות הריבוע הלבן...(פינה מול פינה).מכיוון שהריבועים הפכו למלבנים...וכידוע מלבן, אינו בעל ארבע צלעות שוות, כבר לא היה סיכוי לחיבור מדויק בפינות.....גם על זה אמרתי לעצמי....בסדר אמנם לא התכוות לתוצאה הזו, אבל תנסי לבחון אותה האם את אוהבת או לא??? אמרתי כן והמשכתי הלאה..... אפילו במחשבה שניה יצא יותר מענין....פחות סימטרי....
זה השלב בו הייתי צריכה לתפור את התחתית של הכרית....עם כיסוי לצד הפנימי שלה....(שלא יראו את התפרים מהצד השני)ישבתי תפרתי....וכשהפכתי.....להפתעתי גיליתי ש......תפרתי הפוך......עוד תסכול....

דהיינו קודם הפתחים דרכם משחילים את הכרית ואחר כך הכיסוי הפנימי....(משמעות הדבר אי אפשר להשחיל את המילוי של הכרית...ודוגמת הצלבים פונה לכוון הלא נכון)
טוב פה כמובן אפילו לא ניסיתי לשכנע את עצמי...והתישבתי לפרום...ואין דבר השנוא עלי יותר מאשר לפרום....להבדיל מהמשפט שיותר קשה לבנות וקל להרוס....בתפירה זה בדיוק הפוך.....מה שתפרת בקלות רבה....בדם ויזע תפרמי.....

פרמתי....סידרתי מחדש את כל השכבות...בדקתי טוב טוב....כי ידעתי שעוד טעות אחת קטנה ולא יהיו יותר מחילות מצידי ושוב תפרתי.....

בחששות מרובים הפכתי לאט לאט....הפעם הצליח....

התסכולים לא הסתיימו בצד התפירה....גם בשלב הצילומים...הם המשיכו.....שלוש פעמים הועמדה הכרית לצילומים...ובכל פעם קרה משהו אחר.....פעם התמונות יצאות כחלחלות...בשל שעת הצהרים....על אף שהשתדלתי לצלם בצל מלא...פעם...יצאו ממש על הפנים...עם המון צל עליהן......והפעם השלישית הרי היא לפניכם.....אני לא יכולה לומר שאני מאד מרוצה מהם.....טוב אתן לדבר לתמונות לדבר.....אני חושבת שבחיים הכרית הרבה הרבה יותר מוצלחת...אבל הזמן דחק וכבר הייתי חייבת לשלוח אותה ליעדה.....








מבט אל הרקמה.....הרקמה עצמה תפורה אל....סמרטוט רצפה....נקי כמובן....הטכסטורה שלו, עם התיפורים ממש יפה בעיני...אפילו מאד התלבטתי איזה צד של הסמרטוט אני אוהבת יותר...המקדימה או המאחורה....



הוספתי כרטיס רקום.....ושלחתי את ההחלפה ליעדה....


זה עתה קיבלתי מסר מtzik שהכרית שלי היגיעה ליעדה.....אז הנה היא הותרה לפירסום.
הרבה תלאות עברו עלי ועל הכרית אבל העיקר שמקבלת ההחלפה מרוצה...ואני בטוחה שבפעם הבאה שאתפור טלאים שכאלו רק אשתכלל....אז זו בעצם היתה החלפת הפרידה מהקומונה "פרידה ונומה" שעתידה להיסגר בקרוב. לא הספקתי אמנם להיות בה זמן רב...אבל נהניתי מאד מאתגר ההחלפות, זה מכריח אותי לחשוב וליצור ולנסות דברים חדשים שעוד לא ניסיתי...ומבחינתי זה מעולה.




יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

כל הבית דגלים דגלים



בשנים האחרונות יש מסורת בבית שלנו, "לחגג" את הבית לרגל יום ההולדת של אחד מבני המשפחה. פעם קראתי בטור של ליהי לפיד שכתבה שנשבר לה כבר מסידור יומיומי של הבית וממריבות אינסופיות עם הילדים על הסדר והיא אימצה את הרעיון שמסדרים את הבית כשבאים אורחים. אני מודה....אהבתי את הרעיון...החלטתי גם אני לאמץ את השיטה הזו, לא תמיד זה עובד ולפעמים הבית מגיע לשיאים שאי אפשר להשאיר אותו כך עד שיבואו האורחים....אבל משתדלים.
יצירת שרשרת דגלים מנייר....עושה את העבודה....היא קלה להכנה....מהירה יחסית....זולה מאד....ועל כן ניתן בכל פעם מחדש להכין אחרת בהתאם לאווירת יומההולדת. מרוויחים פה שתי ציפורים במכה...גם קישוטי יומהולדת וגם שעת תרפיה במחיר השווה לכל נפש. אז מה צריך עבורה?

ניירות צבעוניים עדיפות לבריסטולים (שיהיה קצת יותר עבה מנייר פשוט). חבילת ניירות/בריסטולים (לא יודעת להחליט מה זה) בערך בגודל של A4 שקניתי בחנות ביג דיל (חנות אהובה עלי שאני משתדלת לפקוד אותה מדי פעם....אני יודעת שיש סניפים שונים ברעננה, בירושלים, אני פוקדת את הסניף שבראשון לציון בקניון הבאר) מכיוון שלצורך שרשרת שכזו יש צורך במספר דפים בודדים חבילה שכזו יכולה לשמש לכל ימי ההולדת הקרבים של כל בני המשפחה ב 100 שנה הקרובות בערך. מה עוד צריך? מספריים ,עפרון וסרגל.

מסמנים משלושים על גבי הנייר, מכל נייר יוצאים חמישה משולשים ועוד שני חצאי משולשים בקצוות (שנזרקים לפח). כדי לנצל מקסימלית את גודל הנייר, מחלקים את אורכו ל3 (זה הרוחב של המשולש), אני עשיתי משולשים ברוחב 10 ס"מ, מולם בדיוק באמצע (5 ס"מ) מסמנים נקודה ומסמנים עם הסרגל. צילום קצת מטושטש אך מראה את הסימונים של המשולשים.

בכדי להיות יעילים, אפשר לקחת 2-3 דפים ולגזור אותם יחד. דהיינו לסמן על דף אחד ולגזור עוד דף או שניים מאחוריו שאינם מסומנים. בסוף מקבלים ערימות משולשים. מכל דף נייר יצאו לי חמישה משולשים ושתי שאריות בצדדים. שרשרת של 20-25 משולשים/דגלים היא מכובדת מאד, משמע אני צריכה לגזור 4-5 דפים.
ערימות של משולשים....


שלב ניקוב החורים...זה המכשיר עימו אני מנקבת...אפשר גם עם מחורר רגיל כפול...אבל אז אי אפשר לשלוט במרחק בין החורים.


עד כאן...לוקח לעשות את המשולשים ולנקב אותם ממש דקות בודדות....

זה השלב שצריך לחשוב אם אתם בעלי פתיל קצר.....זה השלב כבר להשחיל את הדגלים על חוט ולתלות....יוצא יפה מאד...

אם אתם כמוני.....בעלי סבלנות אין קץ (לדברים הללו) זה הזמן לקשט את הדגלים (בנקודות, פרחים, כוכבים, מספרים אותיות) כל מה שעולה בדעתכם.

אפשר לחילופין במקום לבחור בניירות חלקים לבחור בניירות צבעוניים (אולי אפילו דו צדדיים), ממילא לא צריך הרבה ניירות לבזבז...
מכיוון שזה סוג של תרפיה עבורי, ניקדתי את כל הדגלים....לא נעים לומר שלא יאשפזו אותי...משני הצדדים.... בואו נאמר את זה בעדינות בזמן שניקדתי, משני הצדדים יכולתי להכין שרשראות לכל השכונה.
אז הנה הערימה המנוקדת.....
ואז...לוקחים חוט פשוט ומשחילים....גליל אחד של חוט שעולה שקלים בודדים יכול להספיק להרבה ימי הולדת, כולל קשירת שרשראות בלונים ארוכות ארוכות...



והגיע השלב הכי כיפי לטעמי....הזמן לתלות את שרשראות הדגלים.....






מזווית נוספת....


ויותר מקרוב.....




....כמובן שאני שומרת את אלו משנים עברו (שיהיה...אם כבר השקעתי....), זה לא מונע ממני כל פעם מחדש להכין שרשרת בגוונים שונים בהתאם לאווירת היומהולדת.
הנה שרשרת דגלים בצהוב לבן..עם נקודות כמובן...דו צדדיות...קצת קשה לראות אבל תצטרכו להאמין....


ומתווספת גם שרשרת בגווני לבן ירוק...מקושטת במספרים (המסמנים את גיל יום ההולדת...)



שרשרת דגלים באדום ולבן.....לא מנוקדת, מקשטת את הגינה...בשנה זו התרפיה הופנתה לאפיקים אחרים.....פוסט על היום הולדת הזה ועל "היכן הושקעה רב האנרגיה" מובטח בהמשך.....



ואם כבר אנו עוסקים בעניני יומהולדת....קיבלתי תגובה בפוסט האחרון , לפני ימים מספר, ממשהי שנחשפה לראשונה לבלוג שלי זה עתה תוך חיפוש רעיונות לימי הולדת. היא שאלה אותי אם יש לי רעיונות נוספים למסיבות יום הולדת.

אכן יש לי הרבה רעיונות, אנסה לפרסם אותם אחד אחד.