יום שני, 16 במאי 2011

עיר צבעונית מחד וחד גונית מנגד

כפי שכבר ציינתי ברלין היא עיר של ניגודים. כל כך צבעונית מחד.....וחד גונית מנגד......רק כמה דוגמאות שימחישו את מה שראינו......בתמונה הפותחת צבעונים פורחים ממש ליד שער בראנדנבורג.


סתם גינה קטנה באמצע העיר........האביב נותן את אותותיו בכל מקום.....



חנות מדהימה של לגו......בסמוך לכלבו קה דה וה....אפשר לקנות אבני לגו.....לפי קילו......כל הצבעים כל המינים במחירים של זהב.....



מבט מלמעלה בגלארי לאפייט....כן לא רק בפאריז גם כאן בברלין.....



ועוד קצת פריחה מטורפת של צבעונים.....



חלון ראווה של רהוט, כסאות מסודרים בשלל צבעי הקשת.....



חנויות קטנות יפיפיות וצבעוניות ברובע פרנצלאואר ברג......מומלץ מאד.....



חנות הדגל של freitag הממוקמת ברחוב max-beer-str 3
כל הגדלים, כל המינים, כל הצבעים.......חנות מדהימה......ויקרה......



חנות צעצועים ברובע פרנצלאואר ברג, ממש ליד הדירה שלנו....שגילינו רק ביום האחרון....ממש בערב לפני הסגירה. חנות עמוסה לעייפה בצעצועי ילדים ישנים ולפעמים חדשים.....מהחנויות שהזמן בהן עמד מלכת, ולא בא לך לצאת משם. גן עדן לילדים וגם למבוגרים.....במיוחד לאוהבי הדברים המיוחדים.







אנדרטה לזכר קורבנות שואת יהודי אירופה, סמוך לשער ברנדנבורג, משתרעת על פני שטח עצום של 19000 מטר מרובע, עם 2711 מצבות אפורות בגדלים שונים מסודרות בשורות ארוכות...כמעט אינסופיות....




פורטרט של אישה של ון דר ויידן, מתוך המוזאון gemaldegalerie "גלריית הציורים", בו ניתן לראות הרבה מגדולי ציירי הרנסאנס....מומלץ.....



סתם חצאית בשחור לבן....





כרזה לעידוד "המשפחה הארית המושלמת" מתוך מוזאון הטופוגרפיה של הטרור.....







ורק מלראות שוב את התמונות אני קולטת עד כמה אי אפשר למצות את העיר הזו בשבוע....ואני מוכנה לחזור אליה שוב כבר מחר....



יום שבת, 14 במאי 2011

ברלין מנוקדת באדום לבן

ומכיוון שיש לי חולשה לנקודות....ולא סתם נקודות במיוחד לבנות על רקע אדום (אפילו רציתי לקרוא לבלוג שלי נקודות לבנות בתחילה אבל כשחיפשתי בגוגל לראות אם יש כבר את השם הזה ראיתי שהוא תמיד מופיע כמופע של מחלה זו או אחרת וויתרתי על התענוג), לא התקשיתי למצוא זן זה של נקודות בברלין והרי מקבץ:



בתיקים .....בכדורים....









בכלבואים.....(הקה. דה. וה)




אפילו בכפכפי הבירקנשטוק הידועות מצאתי נקודות....אבל רק במידה 36 או 41.....אז הן נשארו שם.....בעצם יכול להיות שהן היו נשארות שם גם אם היה במידה שלי......





אפילו על קולר של כלב בתחנת הרכבת.....







בדוכן של עבודות יד בשוק.......




והמגפיים הללו כמעט עשו "עליה" אלינו הביתה....לא בשבילי אלא לדור הצעיר יותר....שאני מקווה שלא יתבאס מדי על שנשארו בחנות....



והיו גם כמה נקודות שכן עשו "עליה" אלינו הביתה....בצורה של מטריות (תמיד חלמנו על המטריה של רותי וסבא אברהם...שעפה ברוח ונתקעה על האנטנה למי שלא בקי בפרטים)....סוף סוף הצלחתי להגשים חלום. בצורת כפות לסלט, מלחיה ופלפליה ועוד דבר מה...שכבר יצאו מאריזתם המקורית ונכנסו לארונות.....




יום חמישי, 12 במאי 2011

כל ברלין דגלים דגלים

הימים שבאו לאחר מכן גילו לי עיר ענקית ומרשימה, עיר של ניגודים, עיר צעירה חיה ופועמת ויחד עם זאת רוחות העבר מורגשות בה בכל פינה (חלק הראיתי ברשומה הקודמת), עיר בעלת שפע של ירוק (פארקים וגנים), עיר צבעונית מחד, וחד גונית מנגד (שחור-לבן), עיר אדומה לקראת ה 1 במאי, ולפעמים אפילו מלאה בנקודות.....לבנות...על רקע אדום, עיר שקופה ומשתקפת, חגיגה של ארכיטקטורה ישנה וחדשה, מלאה בדגלים, כמעט כמו אצלינו ביום העצמאות.

אנסה בכל פעם להראות פאן אחר של העיר שנגלה לעיננו.


ולכבוד חג העצמאות שזה עתה הסתיים רשומה מלאה בדגלים....לא בכחול לבן, גם בלי מגן דוד ואפילו לרב לא בצבע המתאים....אבל בכל זאת שרשראות של דגלים שעשו לי שמח......ולפעמים בודדים.....
































יום ראשון, 8 במאי 2011

לזכרם.....

על אף שלרב אני נוסעת מאד מסודרת ומאורגנת, משמע עושה "שעורי בית והכנות" לפני שאני מגיעה למקום חדש. קוראת חומר, מסמנת היכן אנו רוצים להיות, מה לעשות וכו....הפעם נסענו כמעט מבלי מבחינתי אל הלא נודע. אמנם כמו תמיד קיבלתי לידיי לפני יציאתנו לשדה התעופה את המעטפה החומה המסורתית פרי ידיה של הבת מ"צמד חמד" (אני כבר הודעתי שאני לא יוצאת בלי המעטפה החומה הזו....שרק למעטפות הללו ראוי להקדיש פוסט שלם....לאיורים המקסימים שבה פורטו לנו טיפים ומקומות שווים שעלינו לפקוד..ואנחנו סומכים עליהם בעיניים עצומות והולכים אחר ההמלצות....)

עוד קיבלתי מחברה ללימודים כמה המלצות וביניהן: לא להחמיץ בשום פנים ואופן (כן כן גם היא עשתה פרצוף בהתחלה) את הסיורים בעברית של חברת אינסיידר טורס. www.insidertours.com

כן גם לי זה נשמע בתחילה כמו סיור שעליי לעשות בעד כמה שנים שאגיע לגיל המתאים לעשות סיור משותף עם עוד כאלו שגילם כמעט כפול מגילי- אך אני חייבת להודות שהסיור היה מרתק. המדריך בחור ישראלי בשם נדב שחי בברלין כבר כמה שנים טובות תיבל את הסיור לצד העובדות ההיסטוריות הקשות בסיפורים אישיים והיה מעניין מאד. דרך טובה להתחיל את ברלין אם כי לא בדיוק שמחה ועליזה. מכיוון שכבר אמרתי שהגענו ממש בסמוך ל"יום השואה" מבחינתינו זה היה מתבקש להתחיל את הסיור דוקא בדרך הזו.

את הבקר הראשון שלנו בברלין פתחנו בבית הקפה שנמצא ממש מתחת לדירה שלנו (התמונה הפותחת...ואולי היחידה הקצת אופטימית ושמחה בתמונות של הרשומה הנוכחית....מבטיחה שאלו שאכתוב בהמשך תהינה הרבה יותר שמחות וססגוניות...אבל אי אפשר לבקר בברלין ולא להתיחס לצד ההיסטורי והקודר שלה...מצטערת...)

היתרון בסיורים הללו של אינסיידר טורס, שאינך צריך להודיע מראש על הגעתך...פשוט לבדוק לאיזה סיור אתה רוצה להגיע ולהתיצב ביום הנכון ובשעה הנכונה.

כאמור התיצבנו בבקרו של יום חמישי ליד תחנת הרכבת של zoologischer garten בצידה המערבי של העיר.

את הסיור פתחנו בנסיעה לכוון שכונה אמידה בשם גרונוולד ברובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף במערב ברלין. בפאתי השכונה היוקרתית והפסטורלית הזו פעלה תחנת רכבת נוספת ששימשה את הגסטאפו לשיגור יהודי ברלין למחנות הריכוז.

רציף 17בגרונוולד, מכאן גורשו עשרות אלפים מיהודי ברלין . ב1941 נמסר ליהודי ברלין כי במסגרת מדיניות הממשלה על פי חוק הם מועברים למחנות עבודה במזרח. היהודים אולצו לרכוש את הכרטיס לרכבת בעצמם, מי שלא היה לו מספיק כסף נאלץ למכור את ביתו בשווי של מחיר כרטיס רכבת . (ממש שווה ערך לא???)

הם נסעו ברכבות רגילות, כאילו הם עוברים דירה או לנופש.....לעיתים באותן רכבות ממש היו כאלו שנסעו למקומות שונים בגרמניה והיו קרונות של יהודים שהיתה להם " תחנה מיוחדת בדרך" . מדהים לחשוב על זה....הגסטאפו קבע מכסות והטיל על הקהילה היהודית להחליט מי ייסע למחנות. הם נצטוו להתייצב בתחנת הרכבת גרוננוולד במועד שנקבע עבורם, מצויידים במזוודה אחת.




יצאנו מתחנת הרכבת הרגילה של השכונה.....פנינו שמאלה....בין העצים והפסטורליה יש שלט קטן לבן המורה אל רציף 17. קצת בצד, נאמר לנו שהנאצים עשו הכל בכדי שמי שלא רצה לראות, לא רצה לדעת, יוכל לומר לא ראיתי לא ידעתי (האמנם???).



זוהי האנדרטה של רציף 17 בגרונוולד.....המסילה המקורית עליה נסעו הרכבות...מכאן כמעט מדי יום ביומו נסעו היהודים אל הלא נודע.....חסומה על ידי עצים הנטועים ממש באמצע המסילה.




האנדרטה הוקמה ב1998, היא מורכבת מלוחות פלדה המונחים על הרציף. על כל לוח חקוק תאריך, כמות היהודים שנשלחו מגרונוולד באותו משלוח והיעד....
תמונה אינסופית של הלוחות ועליהם המספרים...התאריכים ויעדי המשלוח....


ואחת מקרוב עליה כתוב....ב1 בנובמבר 1941 נשלחו 1002 יהודים מברלין ללודז'. וכמובן שבחרתי רק דוגמא אחת שרירותית מכל הלוחות הרבים שיש שם ברציף 17.....



משני צידי המסילה.....ופה כבר נראה לוח אחר מה 13 לינואר 1942 משלוח של 1026 יהודים מברלין לריגה.....

ואתה עומד מול המספרים הללו, מול השורה האינסופית של לוחות הפלדה הללו....וזה פשוט לא נתפס...המספרים הללו .....




משם עברנו לאנדרטה שהוקמה ליד הכניסה לתחנת הרכבת פרידריך- kinder transport לזכר טרנספורט הילדים. אנדרטה ובה פסי רכבת ועליהם שתי קבוצות ילדים הפונות לכוונים מנוגדים. קבוצה אחת שהולכת לכוון התחנה לחופש ולהצלה ( ב 9 בדצמבר 1943 יצאו מתחנה זו 18000 ילדים יהודים שבריטניה התירה להם להגר אליה ללא הוריהם. לעיתים ההורים היו צריכים לבחור...אלו מבין ילדיהם עליהם לשלוח מהם...מכיוון שלא היה מקום לכולם....נדב המדריך סיפר לנו במקום על ניצול מהקינדר טרנספר....שסיפר שהם היו שלושה אחים, האמא היתה צריכה לבחור שני ילדים שיסעו לאנגליה ואילו השלישי ישאר איתה. היא בחרה בצעיר נדמה לי שישאר עימה. הניצול (זה שבתור ילד נשלח ללא הוריו לאנגליה סיפר כי שנים חשב שאימו אהבה את האח הצעיר יותר ומשום כך השאירה אותו עימה....כמובן שאלו שנשארו בגרמניה גורלם נחרץ.....)

תמונה של האנדרטה מהצד של אלו הפונים לחופש ולהצלה...לאנגליה...המתכת מוארת ובהירה יותר....כמו עתידם.



והצד שמנגד הקבוצה שחוזרת הביתה לגרוש ולמוות....



תחנה נוספת בסיור היתה במפעל הנברשות של otto weidt - מוזאון קטנטן לזכרו של אדם גרמני שהעסיק במפעלו יהודים ונכים בעיקר עוורים. כי ידע שעל פי חוק מי שיש לו מקום עבודה לא ניתן לשלחו למחנות.הוא דרש לספק לו עוד ועוד אנשים בטענה שאינו יכול לספק את הביקושוכך הציל רבים מהם. מאחורי הארון של המפעל החביא כמה משפחות יהודיות בחדר קטן. המוזאון משמר את בית המלאכה במצבו המקורי.

מצידה השמאלי של התמונה מבט אל חלונות המפעל לנברשות.....



כמובן שהיו עוד תחנות בסיור...הראיתי רק כמה מהן....

סביר כי אם לא היה מסב המדריך את תשומת ליבנו לא היינו מבחינים באבני מזכרת הטבועות במדרכה במקומות שונים בברלין. לאחר מכן כבר חיפשתי אותן ומצאתי בכל רחבי ברלין. ריבועי מתכת שתולים בתוך המדרכה עם כיתוב השם, התאריך. יש בגרמניה 17000 אבני הנצחה שכאלו מתוכן 2000 בברלין. מי שמבקש להנציח יכול לפנות שיחרטו משפט הנצחה על לוחית וידחק אותה בין אריכי המדרכה.


כאמור לברלין צדדים רבים, חלקם משמחים יותר וצבעוניים יותר וגם אותם ראינו ואליהם אתייחס בהמשך. אבל אי אפשר להתעלם מהארועים ההסטוריים שעברו על העיר הזו ועל ההשלכות של הארועים הללו עלינו כאן במדינה שלנו מדינת ישראל שהקימו אלו ששרדו את התופת ואלו שהצליחו לברוח רגע קט לפני.... ולכן בהם בחרתי להתחיל.....בשבוע הזה שהחל שם בברלין קצת לפני יום הזכרון לשואה ולגבורה ....וממשיך היום ערב יום הזכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות טרור. יש משהו סמלי, מעורר מחשבה ומצמרר שבעתיים לבקר דוקא בתאריכים הללו במקומות ההם ודוקא להעלות את הרשומה הזו הערב ערב יום הזכרון.




יום שישי, 6 במאי 2011

ברלין אהובתי




ברלין, בירתה המחודשת של גרמניה, עיר מיוחדת במינה, העיר שחוברה לה יחדיו עם נפילת החומה, זכתה על ידי מסע אחר

ב 2008 בתואר " העיר הכי עכשווית באירופה" אולי אפילו בעולם. אף על פי שרבות דובר עליה, ושמעתי עליה טובות מכאלו שסומכת אני על דעתם עד מאד, עדיין אני חייבת לומר שהגעתי אליה מסוייגת. אולי זה בגלל שאני קצת חוששת ממקומות חדשים שאינני מכירה, אולי בכל זאת מדובר בבירת גרמניה, החלק הגרמני של המשפחה שלי כמעט נמחה לגמרי בארץ הזו....אולי תאריך הגעתינו ממש בסמוך לציון יום השואה, החריף את הסתייגותי. אני חייבת לומר שברגע שירדנו מהמונית שהביאה אותנו משדה התעופה אל רובע פרנצלאואר ברג, ברגע שידינו פתחו את דלת העץ החומה הכבדה שהובילה לחצר הפנימית של בית הדירות שלנו, ברגע שכף רגלינו דרכה על רצפת העץ המשופצת והישנה, ברגע שעיני ראו את הטפט היפיפה שעל הקיר בגב המיטה, בתוספת השנדלייר שהשתלשל מהתקרה, הרהיטים הישנים שמהווים עדות נפלאה למה שהיה שם אז במזרח ,פעם, ברגע שהצצתי בחלון וראיתי את העצים הירוקים המשתקפים בו בתוספת השתקפות השנדלייר הפרטית מהחדר שלנו (בתמונה הפותחת) אני מודה שהתאהבתי. ובעצם בשלב הזה אפילו עוד לא יצאנו מפתח הדירה.


הרבה זמן לא כתבתי, יצירות לא נעשות כל כך בימים אלו.....המצלמה לעומת זאת כבר ציינתי בעבר שעובדת גם עובדת. ברלין הוותה עבורי השראה , ולא הפסקתי לתקתק. אמנם בסופו של דבר כשמסתכלים בתמונות בכלל לא יודעים שהייתי שם....כי אין לי תמונות....אבל יש מזכרת נפלאה מהעיר הזו. ששבוע שהיה בה הווה רק טעימה קטנה, עשה לנו טעם של עוד.


אז בטח רשומה זו הינה רק יריית הפתיחה לעוד רשומות משהותינו בעיר המופלאה הזו.


המסדרון עם רצפת העץ המשופצת היפיפיה...



והטפט הנפלא שעל הקיר שמאחורי המיטה בגוונים של קרם ותכלת...






החלונות המאורכים, התקרות הגבוהות והוילונות התלויים....