יום שלישי, 26 ביולי 2011

עדכונים מהגינה וקיום הבטחה.....

טוב אז לפני שאני מקיימת הבטחות בת מצווש......

זוכרים את הרשומה האחרונה על "האוצר" שמצאתי בגינה שלקח לי כמה שעות להבין שזה אוצר???

ואני כבר דמיינתי בעיני רוחי איך החצר שלנו הופכת לחוות פרפרי זנב סנונית מפוארים שיקשטו את השמיים בצהוב ובשחור....כבר שבוע מאז בכל בוקר אני פותחת בהתרגשות גדולה את התריס שליד גינת התבלינים לומר בוקר טוב לזחלים שלי (אני אומרת שלי מכיוון שכנראה אני היחידה בבית שבאמת מתענינת בהם.....) יש לציין שממש היתה חוקיות ביחס הזחלים שפחת מאז....

בבוקר הראשון פתחתי את התריס בציפיה ובשמחה......במקום 12 זחלים חיכו לי 8 (כנראה שחלקם לא שרדו את תנאי השבי בצנצנת עודדתי את עצמי ביום הראשון......)

בבקר השני כבר פתחתי את התריס בהיסוס קל.....במקום 8 זחלים חיכו לי 5 (לא נורא...זה כנראה דילול של הטבע אמרתי לעצמי מנסה עדיין להתעודד)

ביום השלישי כבר פחדתי לפתוח את התריס.....כנראה שהיו לי סיבות, מכיוון שבמקום 5 זחלים חיכו לי 3.

ביום הרביעי כבר לא רציתי לפתוח....בכל זאת פתחתי....במקום 3 זחלים חיכו לי 2

ביום החמישי...........חיכה לי אחד בודד.....אין לי מושג לאן התאיידו כל ה11 הנותרים

מחר....ביום השישי......אני ממש חוששת מה אמצא שם......שלפחות ישאר לי אחד בודד

בקיצור כנראה שהשמחה היתה מוקדמת....חוות פרפרים כבר לא תצמח משיחי הרודה שלי

מזל שהיתה בת מצווש אז במקום קישוטים של פרפרים בצהוב ושחור שכנראה כבר לא יהיו לנו (צבעים שאני בכלל לא אוהבת), היו לנו קישוטים בתכלת, אדום , ורוד ולבן עם נקודות לבנות ומשבצות ורודות ולבבות......עם נקודות...אז הנה קצת תמונות שהבטחתי.....

העציצים על השלחנות.....



הלבבות התלויים בורוד ותכלת....כמה ימים ברוח החזקה והם כבר לא נראו במיטבם......עכשו כחודש אחרי הבת מצווש...והם נראים כמי שידעו ימים טובים יותר....








מבט מקרוב אל עבר הדגלים......


וככה זה נראה כבר ביום שאחרי...שהחצר שבה לקדמותה...חוץ מהקישוטים.....


ולצערי את העששיות כמעט ולא צילמתי....חבל....אז כמה תמונות בודדות מאותו מקום...תצטרכו לדמיין אותן תלויות על העצים ועל הגדר......








מקווה שקיימתי את הבטחתי.....להתפנות לדברים חדשים.....לילה טוב....


יום חמישי, 21 ביולי 2011

הפתעה בגינה

כמו בכל בוקר פתחתי את התריס והיצצתי אל גינת התבלינים שלנו. מה גדולה היתה הפתעתי לגלות שאחד משיחי הרודה ששתלנו לא מכבר נותר עירום לחלוטין מעלים. מבט נוסף גילה כי יצורים קטנטנים ומוזרים נמצאים עליו ועסוקים בכרסום כל העלים היפים שלו שלשמם קניתי את הצמח הזה. יש ששאלו אותי אחר כך אם קניתי את צמחי הרודה בגלל "סגולות" העין הרע שיש בהם......כמובן שלא הבנתי דבר וחצי דבר בנושא...והסיבה שקניתי אותם היא בגלל יופיים.


אתם יכולים להבין כמובן את גודל התדהמה והזוועה למראה היצורים השמנמנים והירקרקים, מרובי הרגליים בעלי הפסים השחורים והצהובים על הגב עם הנקודות (איך לא במיוחד בשבילי) הכתומות על הגב........

מבט נוסף הבהיר לי כי חלקם כבר עסוק בחיסול שני השיחים הנותרים. חיש מהר קראתי לבני....היחיד מילדיי שער בבית בשעות מוקדמות כאלו של הבוקר (ולא שהיה כל כך מוקדם....להזכירכם עכשו יולי....חופש.....), אם הוא לא הלך היום לכדורסל לפחות ניתן לו שעור בטבע. איפה עדשת מקרו כשצריך אותה קיללתי בלב......בדיוק אחרי שעור המקרו האחרון שלמדנו......


מקצב נגיסתם המהיר בעלים וממראה השיח העירום הבנתי שעלינו לפעול במהירות לפני שהזחלים ישתלטו לנו על כל הגינה.


מזל שאספנו מלאן צנצנות לבת מצווש, כך שבשניות היתה בידי צנצנת.....קראתי לעוזר היחידי שער בשעות הללו.....כשהמשימה היתה.....סילוק הזחלים מהשיחים והכנסתם לתוך הצנצנת.


טוב אני חייבת להודות שקצת פחדתי מהם תחילה....הצבע המרהיב שלהם הטריד אותי אולי הם זחלים רעילים ומסוכנים (כפי שאתם אורים ידע רב בענין אין לי....) ולא היתה לי שום כוונה להחזיק אותם בידיים. החפץ הראשון שמצאתי בכדי שיעזור לי להעבירם לצנצנת היה...בורג ארוך.....מכיוון שהזמן דחק...ואני כבר מדמיינת איך חיש מהר כל הגינה שלי מתכסה בזחלים....התחלתי לעבוד...



אל דאגה לא התכוונתי להרע לזחלים.....רק פשוט לזרז אותם לשחרר את אחיזתם מגבעול הרודה העירום לתוך הצנצנת.


כנראה שהזירוז לא מצא חן בעיניהם והזחל הראשון שעליו ניסיתי את טכניקת הבורג שלף לעברי זוג מחושים צהובים מרהיבים והשפריץ מיץ ירוק. זה השלב שעזבתי את טכניקת הבורג ועברתי לגזור את עלי הרודה עם מזמרה ולהכניס את הזחלים לצנצנת.


עוד גבעול ועוד גבעול והצנצנת התמלאה....כפי שעינכם רואות בתמונה הפותחת. מלאה בזחלים חלקם שמנמנים וחלקם קטנים יותר.


יופי הצנצנת מלאה, מה שנותר היה לעשות להם חורים עם מסמר במכסה הצנצנת לאוויר (אל דאגה כמובן שלא דפקתי את המסמר כשהזחלים בצנצנת), אפילו דאגתי לרווחתם ושמתי טול בין החורים לבין המכסה, פן אחד מהזחלים ינסה לעבור בחור וייפצע......הנחתי את הצנצנת בצד.....הרעיון היה לעטוף אותם יפה יפה לשים סרט פפיטה על הצנצנת ולהביא אותם ל"חמד" שחובב חרקים ושאר בעלי חיים.


כנראה שהיחידה שהתרגשה מה"מזיקים המרהיבים" הייתי אני. השעור בטבע נגמר די מהר מחוסר הענות בקרב הקהל.....


איח.....מה זה התולעים המגעילות הללו, נקראה קריאת כוון בקרב הנוער שההתעורר סוף סוף בשעת צהריים.


כך ישבו להם הזחלים בנחת בתוך הקופסא בצל מספר שעות וחיכו.....כשמה שהשתנה בצנצנת היה מספר העלים שהלך ופחת ביחס הפוך לעיגולים החומים (הקקי שלהם) שהלך וגדל.


במקרה הגיע הגנן בשעת צהרים מאוחרת......תראה אני מושיטה לו את המציאה.....בחיים לא ראיתי זחילם שכאלו ענה לי...מסקרן מאד.....מכיוון שהייתי צריכה להביא דשן מהמשתלה...הציע הגנן שאקח את הצנצנת אליהם.....לשאול מה שם המזיק......


הלכתי למשתלה עם הצנצנת......תראה אני מראה לבחור הראשון שאני פוגשת במשתלה.....בתקווה שיושיע אותי....תראה איך אכלו לי את כל הגינה. והוא בהתרגשות קורא לי: "תחזירי אותם, תחזירי אותם", מה תחזירי אותם אני שואלת לא מבינה בכלל למה הוא מתכוון...איך אני יכולה להחזיר אותם, אם קניתי את השיחים כבר לפני חודש??? בטח לא מקבלים במשתלה שיחים שנשתלו כבר לפני חודש ועוד עם תולעים.......תחזירי אותם חוזר על עצמו עובד המשתלה הנרגש.....א הזחלים למקום....הם מיוחדים...את לא יודעת מה יש לך פה??? לא אני עונה.....כשהתאספו סביבי עוד עובדת מהמשתלה ועוד גננת שבמקרה קנתה במשתלה וישר שאלה אותי אם אני מכונה לתת לה אותם.....רק אז התחלתי להבין שאולי במקום צנצנת שורצת מזיקים יש לי אוצר פה......יש לך פה זחלים של פרפר זנב סנונית.....אם תחזירי אותם למקום יגדלו לך פרפרים מרהיבים.....


אני מודה שלא ישר קניתי את זה....מרהיבים מרהיבים אמרתי...אבל מה יהיה אם יאכלו לי בדרך את כל הגינה??? הם לא יגען בצמחים אחרים הבטיחו כולם....רק ברודה...ורודה תקני חדש.....טוב אמרתי וחזרתי הביתה....


עוד תהיתי ביני לבין עצמי...מה יותר שווה רודה שלמה או הצלת חיים???החלטתי לבדוק עוד קצת באינטרנט...ובסוף הכף הכריעה...הצלת חיים כמובן ופנטזיה על חוות פרפרים קטנה פה בגינת התבלינים שליד הבית.


שוב חזרתי עם הצנצנת לשיחי הרודה משחררת חזרה את הזחלים.....פה אני חייבת לומר.....שהזחלים הגדולים חיש מהר החלו במלאכת הכרסום....הקטנים שבהם...איך לומר זאת בעדינות....תנאי השבי אפילו אם היה קצר לא הטיבו עימם......חלקם התאוששו...חלקם לא.....ולפי מספר הזחלים שבצנצנת...ולפי המספר שספרתי ביום למחרת על השיחים.....כנראה שחלקם עבר לעולם שכולו טוב.....אז הנה מספר תמונות ביום שאחרי.....ממשיכים לכרסם בהנאה את עלי הרודה......



מכל הכוונים......



קטנים ואפילו גדולים.......



ואם יצאו לנו פרפרים מרהיבים....אני מבטיחה לצלם ולהראות.......
אז לא שכחתי את ההבטחה על הבת מצווש....ואפילו באותו היום היה לי עוד סיפור נחמד לספר....אבל נשאיר קצת משהו גם לימים שיבואו....לילה טוב.....

יום שבת, 16 ביולי 2011

ועוד הכנות מוקדמות

התלבטנו האם לחגוג את הבת מצווש בבית.....כאשר עושים את בת המצווה בבית , אמנם ההכנות רבות....אך הרעיון הוא שנהנים מאותן ההכנות ומשתפים את בת המצווה בחלק ניכר בהן. במקרה שלנו התפוח נפל ליד העץ......כך שהרבה מההכנות נעשו על ידה....תוך הקפדה יתרה על כל פרט ופרט......



שתלנו תאורה בדשא.....


ואחר כך הדלקנו......



טוב אני חייבת להודות.....התאורה לא נשארה על הדשא כי עם הורמה אלעל.....פשוט המראה שלה כפטריות על פני הדשא היה כל כך מיוחד שהייתי חייבת לצלם....כמובן שבשעות כאלו של היום.....היה קשה להראות בצילום בדיוק את אשר נגלה לעין.....



אספנו צנצנות זכוכית בגדלים שונים במשך חודשים אחדים של (ריבה, חרדל, שוקולד......)



ואז שכבר היו לנו מספיק......הפכנו אותן לעששיות.....עם חוטי ברזל, וכך הרגנו שתי ציפורים במכה.....גם קישוט וגם בריא לסביבה.......(מיחזור הזכוכית).




כך הן נראות במבט קבוצתי......



אספנו קרטונים ישנים.....במקרה זה קרטון ענק של מיטת הברזל התכלת שקנינו באיקאה, שלושה חודשים קודם לכן.....שוב השתמשנו באותו עקרון....גם קישוטי גם בריא לסביבה.......




חתכנו לבבות ענקיים....קיללתי.....לא פשוט לחתוך את הקרטון העבה הזה, לא במספרים ולא בסכין יפנית...ראו הוזהרתם.....
ערבבנו צבעים.....בת המצווה ישבה וצבעה....חלק בתכלת וחלק בורוד.........




קנינו עציצי פח באיקאה....(כמה חודשים קודם לכן) הכנסנו בתוכם עציצי וינקות לבנות...(ביום הארוע) הוספנו להם קישוטים בתכלת לבן ואדום.....פרי ידינו.....




שוב תמונה קבוצתית.....



בילינו יום כיף בתל אביב בתאריך יום ההולדת של בת המצווה וקנינו בדרום תל אביב, באחד הרחובות הקטנים היוצאים מהרצל, בלונים לפי צבעים.....רק אלו שהותאמו לצבעי הבת מצווש נכנסו אלינו הביתה.....(לבן, תכלת, ירוק וורוד......) האמת היא שרצינו אדום אבל לא היה......




בבקר הבת מצווש היינו עסוקים בעיקר בהוצאת האוויר מהריאות והעברתו לתוך הבלונים......טוב גם פה אני חייבת להודות שזה כלל לא היה התפקיד שלי..... (אין לי חיבה מיוחדת לבלונים)




הזמנו פרחים מראש בלבן....וטיפלה ורוד......
וביום המיוחל בת המצווה סידרה אותן מא' ועד ת' בצנצנות......תוך נתינת טאץ' אישי לכל פרח ופרח.....


וכך הם נראים בשעת פעולה...אלו שכבר בצנצנות ואלו שמחכים עוד בדלי הירוק.....


טוב עשינו עוד כמה דברים......תפרנו דגלים......הוספנו נקודות.....(איך לא....לבנות.....) ללבבות, תלינו עם סרטים.....



הוספנו מנורות קריסמס, הדלקנו עששיות.......(לא את הכל הספקתי לצלם.....)



אבל לכל השאר תצטרכו לחכות לרשומה הבאה.....שבת שלום.....מקווה להגביר את הקצב מעתה......



תודה על כל התגובות.........





יום שלישי, 12 ביולי 2011

ושוב פסטיבל של פסלי אדם ברחובות

לא להאמין, אבל חלפה לה שנה....

ושוב יצאנו לרחובות העיר רחובות לצפות בפסלים החיים. יש משהו שמאד מרגש אותי בימים הללו של חודש יוני, עת החופש נראה כבר בפתח, החגיגות והופעות הסיום בעיצומן...ומריחים ממש מריחים את החופש. כאילו לא חלפו כבר כל כך הרבה שנים מאז סיימתי אני את בית הספר היסודי והתיכון....ועדיין בחום המחניק הזה של חודש יולי אני יכולה לדמיין את עצמי כילדה, מריחה דשא קצור וריח של אדמה רטובה ממטרות ודשא רטוב.....ומפנטזת שאני בבריכת השחיה.

מאז בריכת שחיה כבר לא מרגשת אותי כמו אז בשנות ה-70, (יותר נכון לא מרגשת אותי כלל) וריח של אדמה רטובה מממטרות כבר בכלל לא מריחים כמעט....(כדור הארץ מתייבש אז מי משקה???) אבל הריגוש מהחופש נשאר.

רחובות זו השנה השניה הפכה זאת כמסורת את פסטיבל הפסלים החיים. היה נחמד, מעניין ובעיקר צפוף.....

ככה זה נראה עוד באור אחרון.....עוד לפני שכמעט אפשר היה להסתובב מרב אנשים.



אז קצת תמונות מהפסטיבל...אמנם השכילו להגדיל טיפה את המתחם הסגור של הפסלים.....אבל גם פרסמו את הפסטיבל בארץ....ולכן עדיין היחס בין מספר אנשים לבין גודל המתחם...בואו נאמר בעדינות לא פעל לטובת טווח התנועה של האנשים.



ופתאם אני מבינה שהצבעים המתכתיים שלטו בפסלים......כמעט בכל התמונות.....






































ולא לא שכחתי את עניני הבת מצווש.......ואת הבטחותיי.................