".....והנה בתחנה הוא, רכבות יצאו ובאו. הנוסעים עולים יורדים וחורקים הגלגלים. רק קרון בודד אחד, מנותק עמד בצד. לא המה ולא חרק הקרון המנותק. רץ המפוזר אליו ונכנס בו וישב. כן יש לי מזל היום, כי מצאתי פה מקום, טוב לנוח ברכבת, מה נעים בתא לשבת. בקרון אין אף אדם, המפוזר מיד נרדם, כך ישן הוא שעתיים ופוקח העיניים. הקרון לא זע לא נע, כנראה זו תחנה. " הגידו נא, מה הוא שם התחנה? איפה זה חונים בינתיים? כבר קרובה ירושלים? ועונים לו כך בערך: הוי עוד רחוקה הדרך. הנה כך הוא המפוזר המפוזר מכפר אזר. שוב ישן הוא שעתיים, שוב פוקח העיניים, שוב רואה הוא כי חונה רכבתו בתחנה. מהומה, קרונות, פסים, רץ לו אץ לו קהל נוסעים. הוא שואל " הגידו נא, מהו שם התחנה? בודאי כבר צהרים ואני בירושלים? ןעונים לו מסביב: "לא, אתה בתל אביב" " תל אביב? אכן כאן, שוב שוכב הוא וישן. את סופו אין איש יודע, את קיצו אין איש מכיר, כנראה הוא עוד נוסע ונשאר בזו העיר. בקר, ערב, צהרים - רחוקה ירושלים....." ( מתוך המפוזר מכפר א"זר - לאה גולדברג).תמונת קרון הרכבת המנותק העומד בתחנה הישנה בתל אביב הזכירה לי מיד את אחד מספרי הילדים האהובים עלי ביותר, עד היום אני מצטערת על שלא הקלטתי או צילמתי בוידאו (שוב מחלת התיעוד) את צחוקו המתגלגל של בני כששמע בפעם הראשונה את סיפורו של המפוזר.
בחול המועד פסח עת כל עם ישראל יצא לטייל בחיק הטבע, יצאנו אף אנו לגיחה לעיר הגדולה. גילינו ( נו טוב יותר נכון להגדיר תועלנו על ידי חברה שלנו ששמעה על המקום) פנינה היסטורית של ממש, שראויה לדעתי להתיחסות מיוחדת הנקראת התחנה.
קרוב מאד לנווה צדק, התחבאה לה שנים ארוכות תחנת הרכבת הישנה של יפו, אני אומרת התחבאה משום שהמקום היה שנים רבות שטח צבאי סגור ובשל כך השתמרו פריטים רבים בעלי ערך היסטורי. סיור במקום מחזיר אותך בדמיון כ 100 שנים אחורה לתל אביב הישנה,( אני הייתי מוכנה לחזור לתקופה הזו לא רק בדמיון כי עם באמת) עת נפתח לראשונה מתחם הרכבת ב1892 ויצאה ממנו הרכבת הראשונה לירושלים.
מתחם התחנה עומד להפוך לאחת מפינות החמד של תל אביב יפו והוא עומד לחדש את פעילותו כמרכז שוקק חיים ובעל מגוון פעילויות תרבות, מסחר, בילוי ופנאי. אינני יודעת מתי נפתח המתחם לקהל הרחב, אך נראה כי ישנה עוד עבודה רבה... עדיין אני התלהבתי מיד מהפוטנציאל הטמון בו, יש בו דגש על שימור המבנים ההיסטוריים, הסביבה והפריטים שאפיינו את המקום ( מסילת הרכבת, הקרונות, הרכבת). שווה ביקור, גם עכשיו ובעתיד בטח עוד יותר.
זהו בנין הטרמינל המשוחזר ובו בית קפה..... להתחרדן בשמש....
וחנות מזכרות מעוצבות ומענינות של תל אביב של פעם אם כי לא כל כך זולות.... אבל שוות מבט אחד או שניים.
אהבתי את ההתיחסות המכובדת לאקליפטוסים עתיקי השנים.
מבנה טמפלרי עתיק ששוחזר....
קיר מתוך החנות, מענין אם הוא מקורי או משוחזר???
כשהגעתי הביתה קראתי קצת על המתחם ואכן כפי שהיה כתוב: " כל דלת כל ידית ותריס זכו לכבוד מיוחד". אז הנה התמונות מדברות בעד עצמן , הן ההוכחה להתיחסות המיוחדת האסתטית והמשמרת.
אז עם הרבה כבוד לעבר ולשימורו וכבוד ליצירתם של אחרים בגילוי הפוטנציאל הטמון באזור ומיצוי הפוטנציאל והחזרת עטרה ליושנה, וכבוד לנוסטלגיה.... לאה גולדברג והמפוזר.
רשומות
איזו פינה קסומה, ולא שמעתי עליה!
השבמחקבפעם הבאה בנווה צדק - צריך להציץ גם שם!
תודה :-)
אני טרם ביקרתי אך עקבתי אחרי הבניה, אח שלי מתגורר במגדל נווה צדק, ממש בסמוך שבמסגרת הבניה שלו שיקמו את כל המתחם. עכשיו אני קולטת שמזמן לא הייתי שם ועשית לי חשק רציני :-)
השבמחקאני שמחה שאני מצליחה לחדש.... אכן נראה שהמקום הולך להיות שווה במיוחד, מקווה שהוא לא יהיה עמוס מדי עם הזמן, אבל בהחלט מקום נחמד לבקר בו.
השבמחק