קרפדת הביצה

לקראת פורים הקרב אלינו, אני "מוציאה מהארון" תחפושות ישנות. טוב לא ממש מוציאה פיסית אלא יותר מראה תמונות.

דוקא מכיוון שאני מקבלת תגובות לעיתים מכאלו שאינן יודעות לתפור...אני מראה כי גם באמצעים מינימליים מבחינת תפירה...אפשר להגיע לתוצאה מפתיעה, יפה ומיוחדת לטעמי. (טוב צריך לאמץ גם "צמד חמד" - פריט חשוב ביותר...שמבטיח תוצאה מרהיבה.

התחפושת הראשונה מסדרת החיות שלי היתה הקרפדה והיא אחת האהובות עליי ביותר. (שמורה לה בלב זכות ראשונים). השנה - 2002 כמדומני, גיל המתחפשת - 3 בערך, הרעיון לתחפושת - כמובן של בת ה- 3, יכולת תפירה - עוד אין. (לא היתה לי בכלל מכונת תפירה). האמצעים שעמדו לרשותי -סבתא תופרת, "צמד חמד", רגלים לשוטט ולחפש את כל הבדים, אביזרים נלווים (פליז ירקרק, בד סאטן בצבע ירקרק, חולצת גולף בצבע תואם בדיוק, לבד ירוק כהה, סול בלבן וצהוב, כדורי קלקר, גרביונים ירקרקים תואמים כמובן).

שלבי עבודה -

1. הכנת סקיצה על נייר - איך הקרפדה אמורה להיראות מה תלבש,(מכנסיים, חצאית, אוברול, שמלה) אילו גוונים

(טוב בקרפדה יכולת הבחירה קטנה יחסית כמו שאני אוהבת...עדיין יש המון גוונים לירוק...ומה להוסיף לו)

2. שיטוט וחיפוש הבדים, בגדים, אביזרים נלווים.

3. שליחה לתפירה לסבתא - שתופרת חצאית גומי, חלקה מפליז ירוק.

כובע קפוצון (מוצאים מגזרת קפוצון של סווטשירט, ואליו מחובר סרט מבד סאטן .

4. קריאה לעזרה ל"צמד חמד" - לחגיגה האמיתית.

לכובע הקפוצון חוברו עיניים, ומלמלת לבד. איך חוברו? באין ציפור שיר (מכונת תפירה), גם העורב זמיר (אקדח דבק).

פתרון מצוין, לאלו שאינם יודעים לתפור.....בזמנו צחקה "צמד" שאפילו שמלת כלה לקרפדה לכשתגדל נוכל "לתפור" עם אקדח דבק חם.

לחולצה - נתפר לבד , בתפירה ידנית (ולא מקצועית במיוחד....אני פשוט לא כל כך יודעת לתפור ביד), אל הלבד ובהשראת "נרקיס מלך הביצה" ואולי הנימפאות של מונה (המצאה של זה הרגע), יותר בהשראת קארי בראדשאו מסקס והעיר הגדולה, חוברו חבצלות מים מסול.

לחצאית - חוברו גם כן מספר חבצלות מים, ומלמלת לבד.

והרי לכם קרפדת הביצה.

שהיתה מאד חריגה בנוף הגן המקומי שכלל שלל נסיכות בנות 3 עם שמלות כמה שיותר מבריקות וכמה שיותר ארוכות וכמה שיותר מלמלות, וכמה שיותר קנויות בגווני תכלת, לבן, סגול. ופתאם מבין כל הנסיכות המפוארות ביצבצה לה קרפדה ירוקה ורעננה אחת. (חבל שאני לא יכולה להראות את התמונה הזו מהגן.....אבל לא אראה ילדים של אחרים בלי רשותם כמובן).

אז הנה התמונות, הפעם אכן לקוחות מאלבום ישן, מהעידן הקודם, האנלוגי, בו עדיין היו לנו אלבומים (זוכרים?), בעידן בו עוד היינו הולכים לחנות הצילום לפתח וחוזרים הביתה לסדר באלבומים. הסריקה לא עושה חסד לתמונות, נסייג ונאמר שמלכתחילה, הצבעים של התמונות הללו מבאסים ולא משקפים את המציאות (כנראה שהדשא הישן את שנת החורף...ששכח שהוא אמור להיות ירוק, בתוספת התאורה...לא הוסיפו חן לגווני התמונה).

לכן זה אני מראה את התמונה הפותחת של הרשומה, למען יראו הגוונים האמיתיים של התחפושת....

למען יראו שזו תחפושת ש"גדלה עם הילדה", מגיל 3 ואילך אפשר להתחפש לקרפדה כל שנה, (6 שנים אחר כך...והתחפושת עדיין עולה), לחדי העין השרוול הארוך הפך כמעט עד המרפק, הכובע כבר לא מכסה ממש את כל הראש, חצאית הברך הפכה למיני......אבל החן נשאר. ועצם זה שלבשו את זה עוד פעם אחת מלבד פורים 2002, עושה חסד עם מייצרי התחפושת...שלא אתבאס שזו השקעה חד פעמית....הנה נלבשה שוב ב-2008....עכשו בזה הרגע עלה לי רעיון.....(באיחור קל) חבל שלא צילמתי כל שנה את הילדה גדלה בתוך הקרפדה.....זה יכול היה להיות מענין.

מה שעוד נזכרתי בזה הרגע....שאת משלוח המנות שלה...עשינו בסגנון ירוק וקרפדי במיוחד.....מקופסת עוגיות דניות עגולה שהצבעה בירוק ונוספו לה עיניים...אבל את זה תצטרכו לדמיין, כי הקופסה הושלכה כנראה לפח (איזה כאב לב....ועוד מבלי להיות מתועדת).

זהו לבינתיים, תודה לכל המגיבות....הציפיה לתחפושות של השנה, יוצרת לחץ קל (חלקו חיובי.....אולי סוף סוף אעשה משהו......חלקו פחות.....כשיש ציפיות ממך....אתה מרגיש שאתה צריך לממש אותן).