למה? כי לא היו לי כל כך יצירות להראות....זאת אומרת יש יצירות (שדוקא הוצגו בתערוכה) אבל לא תפורות או מודבקות , אלא מתחום הצילום.....הצילום בפרט וההערכות לתערוכה בכלל גזלו הרבה מזמני ומרצי...ופחות הקדשתי השנה לכל מה שקשור ביצירה מסוג אחר.
ובכל זאת, קצת דברים קטנים שנוצרו בבית, בחלקם לא שלי, אלא רק הצילומים אבל עדיין ראויים לתצוגה.....
זוכרים שאצל חלקינו בבית היתה התקופה של "מה הכי", הכי גדול , הכי חזק, הכי גבוה....??? ספר שיאי גינס עדיין תופס אצלינו חזק...
לפני מספר ימים צוין עשור למתקפת הטרור הכי גדולה בהיסטוריה, 11 בספטמבר 2011.
סקירה קצרה שנעשתה לתלמידי בית הספר הולידה הרבה שאלות בצהרי היום בבית. אני כבר בבית נתתי "הרצאה מעמיקה ומפורטת יותר בנושא" שכללה "שקופיות" (פשוט הראיתי כמה תמונות באינטרנט....)
מיד לאחר תם ההסברים והשקופיות, אי אפשר היה להישאר אדיש למציאות שסופרה לו כאילו נולדה מתוך סרט קולנוע אפוקליפטי.....גלגלי השיניים החלו עובדים, (לא שלי....אלא של היוצר הצעיר) שגם ככה אוהב מאד לראות סרטים ואחר כך לביימם אצלו "באולפן הלגו ושאר חיות אחרות" כך לגבי האצבעות הקטנטנות הללו שחיש מהר החלו לבנות את הסצנה מלגו.....
תחילה נבנו המגדלים, לאחר מכן הוספו להם האש והעשן שמלמעלה (שימו לב שהצבע השולט במרום המגדלים הוא אדום), ולבסוף נבנו המטוסים, שעתידים להתרסק אל תוך מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק ולמוטט את הבנין.
"הסצנה" עמדה מספר ימים לא מבוטל בביתינו.....וכבר הילדים לבד אומרים לי אמא תצלמי כי אני רוצה לצלם ולבנות משהו חדש....אז צילמתי....
שעת בוקר מוקדמת, כשרואים את הטל עוד על הדשא שלא ניקצר...הולידה מיקום נפלא עם תאורה קסומה לצילום הסצנה....והרי היא לפניכם.....
ומבט מלמעלה....מימין מטוס אחד (צהוב) שעומד לפגוע בבנין.....ומלמעלה מטוס שני (לבן-כחול עם כנפיים אדומות).....
ומבט על נוסף לעבר המטוס השני......
ומבט על נוסף לעבר המטוס השני......
מאז הדשא ניקצר....לא לפני שהפצרתי באחת מבנותיי לשכב קצת בדשא לצורך צילומים.....אבל מה לעשות שאחת אלרגית לדשא.....והשניה סתם היתה עסוקה...וכך קרה שהדשא ניקצר....וצילומים אין.
גם סצנת התאומים הוחלפה באמפיתאטרון מפואר.....שאולי אצלם גם אותו ואראה איזו פעם.....
אז ממש לפני שהשנה החדשה בפתח.....אני מקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה...תהיה יצירתית ופורה....
ומקווה שעוד לא התיאשתם ואתם קוראים וקוראות.....
וסתם אנקדוטה אחרונה......נכנסתי לבית של חברה אתמול וראיתי תלויה בסלון שרשרת דגלים מנייר שמיד זיהיתי את מקור ההשראה שלה.....עוד לפני שהספקתי להגיב עליה...אמרה לי חברתי...תראי חברה נתנה לי את השרשרת היא אמרה שהיא ראתה בבלוג שלך וקיבלה ממך השראה....
היה לי כיף לשמוע זאת.....לכבוד הוא לי....
צילומים מקסימים כרגיל, והנושא שלהם ממש מטלטל כשחושבים שזה לגו של ילדים שממחיש משהו נוראי שקרה במציאות.
השבמחקשתהיה לך שנה מתוקה מתוקה
נשיקות
מקופלת
שנה טובה גם לך.....
השבמחקאיפה את לומדת צילום?
השבמחקואיפה אפשר יהיה לראות את התמונות שלך בתערוכה?
אני מאוד מאוד אוהבת את התמונות שאת מעלה פה בבלוג :)
אני בעצמי עכשיו לומדת קורס שנתי מקצועי בגליץ... בימים אלו ממש שוקדת על פרוייקט גמר....
איזה יצירתי הבן שלך!!!
השבמחקבן כמה הוא?
אנ חייבת להראות לבנים שלי מה אפשר לעשות מהלגו, אולי זה יתן להם רעיונות משלהם...
תודה :-)
תודה על התגובות....טכנית אני לא יודעת לענות לכל אחת בנפרד, אז אענה באותה תשובה...טל תודה על המחמאות....אני גמרתי שנה ראשונה בגברא, חבל שלא שאלת אותי לפני שבוע מכוון שבין ה7 לספטמבר עד ה10 היתה לנו תערוכה בנמל יפו במסגרת אוהבים אמנות...ולך איילת כמעט 9, ואולי אעשה איזה יום רשומה רק מהדברים שהוא בונה בלגו.....אכן הראש יצירתי ביותר...תודה....
השבמחקתודה חמודה על התשובות.
השבמחקהבעיה הגדולה של בלוגר זה שאי אפשר לענות למגיבות בבלוג :-(
ניתן רק לכתוב הודעה נוספת (כמו שעשית) ולקוות שמי ששאלה תחזור לבדוק...
גם לי יש בלוג בבלוגר וזה נורא מעצבן. אפשר לנסות את וורדפרס או תפוז.