חברה טובה טובה שלי, סיפרה לי שהם בילו את חופשת החנוכה בחיק המשפחה המורחבת בצימרים במושב חצבה בערבה. במסגרת הבילוי המשפחתי, בכל ערב היה על אחד מבני המשפחה לערוך פעילות כלשהי לשאר בני המשפחה.מכיוון שעל אחת מהפעילויות היתה ממונה חברתי...היא הודיעה מראש לכל אחד ואחד מבני המשפחה, גדול כקטן.....להביא איזושהי מתנה שלא תעלה על 20 שקלים, שתוכל להתאים לכל אחד מבלי הבדלי גיל, מין וכדומה, ושתובא בשקית אטומה על מנת שאף אחד אחר לא ידע מה יש בעטיפה הסגורה. המשחק קצר תשואות רבות, עם מלא צחוקים...ואילו אני מייד החלטתי שאני מאמצת אותו בחום.....במיוחד לאור העובדה שידעתי שבשבת הקרובה (היה לנו שבוע להתכונן לכך), אנחנו הולכים לבלות גם אנחנו כל המשפחה המורחבת ביחד.
מיד צילצלתי לכל בני משפחי והוריתי להם לבצע את המשימה....לא לפני שבדקתי עם אלו שגרים רחוק רחוק, מרוחקים מכל חנות, שאכן הם מסוגלים לבצע את המשימה.
אני חייבת לציין שכל השבוע שלפני המשחק היה בסימן המשחק.....זה לא פשוט לאפשר לילדים שאינם ניידים....לקנות אף הם מתנות מבלי שאראה מה קנו. ביקשתי שישתדלו להיות יצירתיים. נכנסנו לחנויות, איפשרנו בכל פעם למישהו אחר ללכת לבד לקופה בכדי שלא נראה מה קנה. ואכן המתנות נשמרו כסוד כמוס.
מרב שהייתי עסוקה בלעזור לקטנים שבחבורה לקנות את מתנותיהם, כמעט ולא חשבתי על רעיון עבורי......
ממש ביום האחרון בעקבות מתנה שקניתי.....סוף סוף עלתה לי מתנה בראש במלואה.
נרגשים הגענו לבקעה הרחוקה, עם המתנות שבידינו....עליי לציין שכולם כולם נענו לאתגר.....וכולם קנו מתנות.....אי לכך המתנה ספייר שקנינו נשארה לה בצד.
הגענו.....התחבקנו התנשקנו, (תמיד תמיד שמחים להיפגש) שוחחנו, חלקינו השתוללנו.......חיכינו שנהיה ממש רעבים......
כשנפתח הסיר.....הסתערנו....את האדים החמים שעולים מן הסיר אתם רואים לבד...את הריח תצטרכו לדמיין.....
ותצטרכו להאמין לי שהאוכל היה משובח.......
ואחרי שישבנו שבעים ועייפים (אין מה לעשות חמין (או כפי שאני קוראים לו "טשולעונט") זה דבר מעייף....במיוחד אם אתה לוקח יותר ממנה אחת...קצת קשה לזוז אחר כך), נכנסנו פנימה לשחק.
בכדי שלא נראה מה כל אחד הביא...ביקשנו מכל אחד בנפרד שייכנס הביתה ויניח את המתנה שלו על השטיח בסלון.
נכנסנו.....ועל השטיח היו מונחות 19 מתנות כמספר האנשים שהיינו.
רשמתי מספרים על דף כמספר האנשים המשתתפים במשחק, קיפלתי אותם, כדי שלא יראו.....וחילקנו מספרים.
הבהרנו את החוקים: מספר אחד לוקח מתנה ראשון מהערימה.....בלי מששתח אותה בפני כולם. (מביא המתנה לא מזדהה, בשלב הזה המתנה נשארת אנונימית....).
מספר שתיים יכול או לקחת מתנה עטופה מהערימה שלפניו, או לחילופין אם חשקה נפשו במתנה פתוחה הוא יכול לקחת אותה.
שמחתי לראות שהילדים קלטו מייד את העניין וכשאחד הילדים קיבל את מספר 19 (דהיינו אחרון) הוא הבין שהפעם זה לא כל כך רע להיות אחרון מיוון שאתה בעצם יכול לבחור לך כמעט איזה מתנה שאתה רוצה, כי בשלב זה של המשחק כמעט כל המתנות כבר פתוחות לפניך. חייבים לתת את המתנה שפתחת אם מישהו אחר חושק בה. וחוק אחרון.......מי שלקחו ממנו כבר שתי מתנות....מקבל חסינות משמע המתנה השלישית שייקח נשארת שלו ואסור לקחת אותה ממנו.
מזמן לא צחקנו כל כך הרבה.....המשחק היה כל כך משעשע, חלק מהמתנות עברו ידיים, חלק מהמתנות היו ממש נחשקות וכולן רצו אותן....בקיצור ממומלץ ביותר. מכיוון שאחרי השלב הראשון ישנם כאלו שאין להם מתנות כי לקחו להם......הם שוב הולכים לערימת המתנות (שהצטמצמו בשלב זה)...ולוקחים מתנה נוספת. המשחק נגמר שלכולם יש מתנה ביד.
זהו.....משחק מדליק, מעורר השראה ודמיון.....אפשר לטעמי לשחק אותו בכל מיני וריאציות, כמובן שאפשר להכין מתנות ליצירתיים שבינינו, אפשר להוריד את סכום המתנה לאתגר....ועוד....
ומה היתה המתנה שלי??? חבילת טושים דקים ב9.90 ש"ח אליה הוספתי כרטיסי ברכה עם עטיפות מעשיי ידיי.
בכוונה אני לא רושמת מה היו המתנות האחרות.....כיד הדמיון הטובה עליכם.....חלקן היו יצירתיות ביותר....
רשומות
:-) נשמע רעיון מעולה לעשות את זה בחיק המשפחה!
השבמחקאת ריח החמין אפשר בהחלט לדמיין גם דרך הצילום, ומשחק המתנות (אני מכירה אותו בשם משחק החטיפות) - מקסים בעיני שאפשר לערוך אותו במסגרת משפחתית. התברכת! (לא בכל משפחה זה היה עובד...).
השבמחקאיזה מדליק המשחק הזה מקסים אני אוהבת והחמין נראה יאמי
השבמחקמעולה !!!
מחקמשחק חמוד...
השבמחקוהחמין מתאים לי עכשיו- קר כאן...
לא להזמין חמין במסעדות
השבמחקהחמין נראה טעים
השבמחקיו...מזכיר לי כמה כייף להפגש.מחכה לרעיון הבא למפגש.הסיר כבר בתנור...מתגעגעת ענת
השבמחק