נוסטלגיה - התרפקות על עבר מדומה

נוסטלגיה היא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר. על פי רב תוך אידיאליזציה שלו. תחושת כמיהה לזכרון מסוים.....לתקופה.....

המונח מורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס- שמשמעותה שיבה הביתה ואלגוס- שפרושה כאב.

בעבר התיחסו למושג כאל מחלה, המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. כיום כמובן השתנתה משמעות המושג ורואים בה תופעה המאפשרת דיאלוג בין עבר להווה.

כילדה אהבתי להתבונן שוב ושוב באלבומי התמונות הישנים של בני משפחתי....בצילומים המצהיבים....מארצות קרות ורחוקות....ואחר כך מארצינו החמה שלנו בראשיתה, בזמן בנייתה....(" אנשים יפים מלאי חלומות" - יהונתן גפן)

אהבתי את השקט שבגווני השחור לבן (מי חשב אז על צבע), את הפשטות שבאופנה ויחד עם זאת את שימת הדגש על הפרטים הקטנים, את האחידות שבה, את ההפרדה המוחלטת בין בגדי שבת לבגדי יומיום, את אופנת השמלות המחויטות והתסרוקות האסופות והמוקפדות בימי החג לעומת פשטות השמלות ועליהן הסינרים הבהירים ,השיער הפזור והמרושל, המכוסה לעיתים במטפחת ביומיום.

כיום כבוגרת אני עדיין אוהבת להתרפק על העבר.....לרב מדובר בעבר שכלל לא הכרתי. אני לעיתים תוהה מה היה קורה אילו.....היינו נשארים תמימים כמו פעם....אם לילדינו היה בגד אחד ליומיום ובגד אחד חגיגי, אילו לא היינו מוצפים בכל השפע הזה שמסביבנו..... אילו לא היינו מוצפים בכל הצבעוניות הזו....בכל החומרים......

דרך הצילום אני יכולה להרשות לעצמי להתרפק על העבר המדומה שלא הכרתי....לנהל דו שיח בין עבר לא מוכר להווה.

לקחת ילדות של היום ולהפוך אותן להיות קצת של פעם.....עם הפשטות של פעם והנקיון הצבעוני......והתמימות.....

נערה מקסימה שצילמתי לא מזמן, שהיה תענוג צרוף לצלם אותה.....לראות את השקט הפנימי שקיים בה, את השלווה, את טוב הלב בעיניים......

ההתרגשות שמגיעה בכל פעם מחדש.....כשאני מתבוננת בתמונות ומגלה רבדים שלא ראיתי מבעד לעדשה.....

אז די לדיבורים...אתן לתמונות לדבר......