יום ראשון, 7 בנובמבר 2010

מסדר כנפיים


עשיתי סדר לא מזמן בערימות הצעצועים האינסופיות בחדר הילדים. שלפתי לפתע מארגז חשוב במיוחד שבו נשמרים הפריטים הבאמת חשובים, כנף בודדת בצבע תכלת, לא מכוסה נוצות כי עם בצידה האחד משוננת ובצידה האחר חלקה, עשויה מחומר הנקרא מפל (זה שעושים ממנו שבלונות), עם ארבעה חורים בהם מושחל גומי לבן של תחתונים ללבישה ופשיטה מהירה.
כן כנפיים לרב באות בזוגות, גם לכנף הזו היתה אחות תאומה שמשום מה נעלמה או מסתתרת עמוק עמוק בערימות בלתי נגמרות אחרות של צעצועים ודברי "אספנות" שונים.
לרגע התלבטתי מה לעשות עם הכנף הבודדת....לשמור אותה? לחפש את בת זוגה? הרצון האימפולסיבי להיפטר מחפצים שיהיה קצת סדר בבית הזה, גרם לי לבצע מהלך מהיר שכמובן אחר כך הצטערתי עליו והוא....להשליך את הכנף לפח.
ימים עברו כבר הספקתי לשכוח את הכנף שנזרקה ושיטוט סתמי בתיקיית התמונות שלנו משנת 2006 (לפני כ 5 שנים) , עורר בי צער רב על שמיהרתי לזרוק את הכנף...ולמה??? משום שהכנפיים הללו היו מאד מאד פופולאריות בשנת 2006, וכמעט בכל תיקית תמונות הן מככבות....(ויש לי הרבה מאד תיקיות). ומכיוון שיש סיפור נחמד העומד מאחורי הכנפיים הללו, והן באמת היו כוכביות ראשיות בחורף 2006 , החלטתי לתת להן מעט כבוד...מזל שיש תמונות.
יום אחד לאחר החזרה מהגן אני שומעת בקשה מוזרה "אמא אני רוצה כנפיים של בז". ואני מופתעת עד מאד, שואלת את עצמי מאיפה ילד בן 3 יודע מה זה בז??? אני בכל אופן לא לימדתי אותו.....אז או שהגננת חובבת הטבע לימדה אותו בגן, או.....שהילד ממש גאון אם הוא יודע בגיל שלוש להבחין בין סוגי ציפורים ולבוא בדרישה כל כך ספציפית לציפור שכזו.
הבקשה היתה קצת גדולה עליי (היום בדיעבד זה נראה קצת מוזר לומר זאת) אבל בכל מקרה שלחתי אותו לסבא....תבקש כנפיים של בז. וסבא גזר לו כנפיים, מאד פשוטות, לא מתיימרות ולא היה מאושר ממנו.
מהרגע בו יוצרו הכנפיים הללו, הן היו נלבשות יום יום ולא היו יורדות לפעמים עד הלילה. הן היו הולכות בבקר לגן, הן היו נוסעות לפיקניקים בחיק הטבע, הן היו יושבות לאכול ארוחת צהרים, או סתם מתישבות ליד השלחן שבמטבח, הן היו מארחות חברים, הן יצאו לראות פריחה מרהיבה. בקיצור תקופה ארוכה מאד הן לא משו מידי הילד בן השלוש שלבש אותן.

" הן נסעו לראות פריחת כלניות"

"הן עפו סתם בחצר"

" הן אפילו ידעו לצלם....."

"הן אירחו חברים....אבל מכיוון שלא אראה חבר בלי רשותו...חתכתי את החבר מהתמונה...."

" הן עפו בכל הזדמנות...."

"הן ישבו ליד השלחן במטבח"


בקיצור כפי שניתן לראות על פי הבגדים השונים בכל פעם, הן היו אורח קבע על שרוולי הסווטצרים של חורף 2006.
ולמה הסיפור הזה כל כך מצחיק לדעתי..... ימים מספר לאחר שהוכנו הכנפיים, דיברתי עם חברה טובה שלי שהייתי אצלה, כמה ימים קודם, וסיפרתי את הקוריוז על הכנפיים...ועל זה שאיך הילד בן השלוש כבר מבין במיני ציפורים. והיא התחילה לצחוק....פתאם היא אמרה לי את יודעת מה....אני לא חושבת שהוא בכלל התכוון לבז הציפור אלא לבז שנות אור. מי זה בז שנות אור? שאלתי (כן כן מודה שלא היה לי מושג קלוש עד אותו רגע במה מדובר), ואיפה בכלל הוא ראה אותו???. הסרט שהם ראו ביום חמישי, אצלי בבית כשההית אצלי חברתי הוסיפה...נקרא "צעצוע של סיפור", והגיבור הראשי של הסרט שמו בז...בז שנות אור....אלא שהוא בכלל לא ציפור...כי עם בובת אסטרונאוט.
אני התחלתי לצחוק, על הטעות המשעשעת, ועוד יותר שעשעה אותי העובדה , שהוא כל כך שמח עם כנפי הציפור הללו, שכלל לא ענין אותו שלא היה בהן שום קשר לבובת האסטרונאוט, לא בצבע, לא בצורה, לא בכלום. אבל הוא כלל לא התלונן.
גם אחרי ידיעת האמת מבחינתי, וכמובן שיתופו....הוא לא זנח את הכנפיים הללו, אפילו שהן הדבר הכי רחוק מאסטרונאוט בלבן וסגול , מפלסטיק קשיח שאני מכירה.
אז זהו אחרי שהצטערתי על השלכתה המהירה והאימפולסיבית של הכנף....אני משמרת אותן בצילומים.




16 תגובות:

  1. איזה סיפור נפלא, תענוג היה לקרוא...!
    ואולי יום אחד עוד תמצאי את הכנף השניה בשביל בכל את להתענג על הזכרונות :-)

    השבמחק
  2. איזו חמודה את.....אחת הקוראות הכי נאמנות שיש....

    השבמחק
  3. אוי, איזה סיפור נפלא ותמונות מתוקות כל כך!! אל תצטערי על הכנף, העיקר שיש לך את הזיכרון והתמונות :)

    השבמחק
  4. איזה סיפור מקסים והכי שווה זה לראות את היפיוף פעם כשהיה קטן.....אני מציעה - יתפרו מחדש הכנפיים לאלתר. ואגב יש לי כבר תשובה ארוכה בטיוטות שלי מלא זמן אליך ועוד לא הזדמן לי לשלוח.....

    השבמחק
  5. לא מדובר אפילו בתפירה אלא גזירה במספריים, אבל את יודעת אין כמו הדבר האמיתי....אם נעשה עכשו כנפיים חדשות, לא יהיה להן את אותו ה"טעם".....כמו של ההכנה של אז....מחכה לטיוטה....שלך.
    חגית....אכן טוב שיש תמונות כדי להיזכר...אבל עדיין קצת מבאס שמיהרתי לזרוק.

    השבמחק
  6. אוי הוא כל כך מקסים - תמצית של ילדות בכי מקסימה שיש והסיפור - נהדר
    אכן טוב שיש תמונות

    השבמחק
  7. אופססססכמובן שהתכוונתי ילדות הכי מקסימה ולא בכי

    השבמחק
  8. בסוף השבוע עשיתי בפעם המאה מרתון צעצוע של סיפור עם הילדים, כל הטרילוגיה :-) בסוף יהיו לו כנפי טייס!

    השבמחק
  9. הי, היום נחשפתי לבלוג שלך בפעם הראשונה, חיפשתי רעיונות ליום הולדת. עוגת הבריכה מדהימה! תהיתי אם יש לך רעיונות נוספים למסיבת יום הולדת. תודה ויום מקסים! לאורה

    השבמחק
  10. איזה רעיון מדליק!
    בת כמה הילדה שלך? יש גיל כזה שהם נטפלים לאיזה חפץ או בגד ולא עוזבים אותו...

    השבמחק
  11. זו לא גברת זה אדון....שהשיער הארוך לא יטעה אותך....הוא היה אז בן 3 בערך....וכן אולי הכנפיים היו חפץ המעבר שלו מי יודע???

    השבמחק
  12. איזה סיפור מתוק! הילדים האלו מקסימים, מדהים לראות מה גורם להם לאושר. מאיזה חומר סבא יצר את הכנפיים?

    השבמחק
  13. כתבתי בפוסט....הכנפיים עשויות מחומר שנקרא מפל....זה כמו פלסטיק קשיח, מגיע בגליונות בכל הצבעים, ניתן לקנות אותו בחנויות לחומרי יצירה....זה החומר ממנו עשויות שבלונות מהסוג היותר משובח, כמו של חברת פלייד אם את מכירה. אכן כיף שאפשר לגרום להם לכזו שמחה....מדבר כל כך פשוט....

    השבמחק
  14. אוי, מה זה המתוק הזה? הסיפור כל חמוד ומרגש...

    השבמחק
  15. איך פיספסתי את זה?! תודה על התשובה ועכשיו בוודאי אחפש את החומר בפעם הבאה שאבקר בחנות לחומרי יצירה.

    השבמחק
  16. השלום והברכה!
    כל החודש לא יצא לי להציץ בבלוג המקסים שלך.
    ועכשיו אני נהנית מכל העבודות המקסימות שלך. ומהכתיבה הסיפורית שלך. תענוג צרוף. אני קונה הרבה מהרעיונות המקסימים ממש מחמם את הלב השיתוף שלך.
    את צריכה לחשוב הרבה על חודש אפריל . מציעה לך את עזרתי . באהבה כי רבה מהפצאלית.

    השבמחק