החלפה רקומה

נושא ההחלפה האחרונה בקומונת פרידה ונומה היה החלפה רקומה.....בשל היותי חובבת רקמה לאחרונה, שמחתי מאד להירשם להחלפה זו. אמנם הצטיידתי בספר-מילון רקמה בלונדון הקיץ ...אך חוץ מרקמת צלבים אני מודה שאני בכלל לא יודעת לרקום.

הבחורה לה הייתי צריכה לשלוח את ההחלפה היא tzik , מכיוון שאינני מכירה אותה (רק יצא לי לראות אותה פעם אצל נתנאלה) נכנסתי לשרשור ההעדפות שלה...לדעת למה היא מצפה....לשמחתי היא עשתה לי את החיים קלים בכך שאמרה כי אין לה בעיהכלשהי עם צבע או חומר מסוימים...חוץ מלבד....ושהיא אוהבת דברים מקוריים שמסמלים את היוצרת. הכי כיף מבחינתי שיש לי יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחי....שאין לי תכתיבים מסוימים.

החלטתי לתפור לה כרית, עם רקמת צלבים באמצע תפורה על סמרטוט רצפה (כן כן לא להזדעזע...) ובדפנות טלאים. הכרית הזו יכולה להקרא כרית התסכולים....תיכף הסבר....נתחיל מזה שהחלטתי לתפור דוקא כרית...יום אחרי שהייתי באיקאה....מה המשמעות של הענין? שנאלצתי לנסוע שוב לאיקאה רק בשביל לקנות את המילוי לכרית...אז נכון שמאז שנפתח הסניף בראשון לציון כבר לא מדובר ממש בטיול שנתי..... עד נתניה, אבל עדיין היה מתסכל לחשוב שאם הייתי חושבת על כך יום קודם....לא הייתי צריכה לשוב על צעדיי. מכיוון שאני מבינה קטנה מאד בטלאים, ולרב אני עובדת בשיטת הניסוי והטעיה.....אני פשוט מתכננת בראש...עושה סקיצה על דף ומתחילה....כמובן שהיו הרבה טעויות במהלך העבודה.

נתחיל מכך שלא היו לי מידות מדויקות...(אני לא כל כך יודעת כמה צריך להשאיר לחישוב התפרים שבין הריבועים).ידעתי לאיזה גודל כרית אני רוצה להתאים את הכיסוי....35 על 35 של איקאה. וזאת היתה נקודת ההתחלה שלי....תכננתי כמה ריבועים אני רוצה מסביב....הוספתי קצת לכל ריבוע לתפירה...(קצת מעל חצי ס"מ) והתחלתי לתפור.

התסכול הראשון היה כשגיליתי לאכזבתי...שהמדידה (כמה צריך להשאיר במרווחים שבין הריבועים) לא היתה נכונה או מדויקת והריבועים שלי הפכו למלבנים.....אמרתי לעצמי...או קיי רצית אמנם ריבועים....תחשבי פתוח ובגמישות....ותבחני את התוצאה....את האמת המלבנים אף הם היו יפים....אולי אפילו יותר....

התסכול השני נבע בעצם מהראשון....רציתי שהריבועים יתחברו בפינות הריבוע הלבן...(פינה מול פינה).מכיוון שהריבועים הפכו למלבנים...וכידוע מלבן, אינו בעל ארבע צלעות שוות, כבר לא היה סיכוי לחיבור מדויק בפינות.....גם על זה אמרתי לעצמי....בסדר אמנם לא התכוות לתוצאה הזו, אבל תנסי לבחון אותה האם את אוהבת או לא??? אמרתי כן והמשכתי הלאה..... אפילו במחשבה שניה יצא יותר מענין....פחות סימטרי....
זה השלב בו הייתי צריכה לתפור את התחתית של הכרית....עם כיסוי לצד הפנימי שלה....(שלא יראו את התפרים מהצד השני)ישבתי תפרתי....וכשהפכתי.....להפתעתי גיליתי ש......תפרתי הפוך......עוד תסכול....

דהיינו קודם הפתחים דרכם משחילים את הכרית ואחר כך הכיסוי הפנימי....(משמעות הדבר אי אפשר להשחיל את המילוי של הכרית...ודוגמת הצלבים פונה לכוון הלא נכון)

טוב פה כמובן אפילו לא ניסיתי לשכנע את עצמי...והתישבתי לפרום...ואין דבר השנוא עלי יותר מאשר לפרום....להבדיל מהמשפט שיותר קשה לבנות וקל להרוס....בתפירה זה בדיוק הפוך.....מה שתפרת בקלות רבה....בדם ויזע תפרמי.....

פרמתי....סידרתי מחדש את כל השכבות...בדקתי טוב טוב....כי ידעתי שעוד טעות אחת קטנה ולא יהיו יותר מחילות מצידי ושוב תפרתי.....

בחששות מרובים הפכתי לאט לאט....הפעם הצליח....

התסכולים לא הסתיימו בצד התפירה....גם בשלב הצילומים...הם המשיכו.....שלוש פעמים הועמדה הכרית לצילומים...ובכל פעם קרה משהו אחר.....פעם התמונות יצאות כחלחלות...בשל שעת הצהרים....על אף שהשתדלתי לצלם בצל מלא...פעם...יצאו ממש על הפנים...עם המון צל עליהן......והפעם השלישית הרי היא לפניכם.....אני לא יכולה לומר שאני מאד מרוצה מהם.....טוב אתן לדבר לתמונות לדבר.....אני חושבת שבחיים הכרית הרבה הרבה יותר מוצלחת...אבל הזמן דחק וכבר הייתי חייבת לשלוח אותה ליעדה.....

מבט אל הרקמה.....הרקמה עצמה תפורה אל....סמרטוט רצפה....נקי כמובן....הטכסטורה שלו, עם התיפורים ממש יפה בעיני...אפילו מאד התלבטתי איזה צד של הסמרטוט אני אוהבת יותר...המקדימה או המאחורה....

הוספתי כרטיס רקום.....ושלחתי את ההחלפה ליעדה....

זה עתה קיבלתי מסר מtzik שהכרית שלי היגיעה ליעדה.....אז הנה היא הותרה לפירסום.

הרבה תלאות עברו עלי ועל הכרית אבל העיקר שמקבלת ההחלפה מרוצה...ואני בטוחה שבפעם הבאה שאתפור טלאים שכאלו רק אשתכלל....אז זו בעצם היתה החלפת הפרידה מהקומונה "פרידה ונומה" שעתידה להיסגר בקרוב. לא הספקתי אמנם להיות בה זמן רב...אבל נהניתי מאד מאתגר ההחלפות, זה מכריח אותי לחשוב וליצור ולנסות דברים חדשים שעוד לא ניסיתי...ומבחינתי זה מעולה.