ברלין אהובתי

ברלין, בירתה המחודשת של גרמניה, עיר מיוחדת במינה, העיר שחוברה לה יחדיו עם נפילת החומה, זכתה על ידי מסע אחר

ב 2008 בתואר " העיר הכי עכשווית באירופה" אולי אפילו בעולם. אף על פי שרבות דובר עליה, ושמעתי עליה טובות מכאלו שסומכת אני על דעתם עד מאד, עדיין אני חייבת לומר שהגעתי אליה מסוייגת. אולי זה בגלל שאני קצת חוששת ממקומות חדשים שאינני מכירה, אולי בכל זאת מדובר בבירת גרמניה, החלק הגרמני של המשפחה שלי כמעט נמחה לגמרי בארץ הזו....אולי תאריך הגעתינו ממש בסמוך לציון יום השואה, החריף את הסתייגותי. אני חייבת לומר שברגע שירדנו מהמונית שהביאה אותנו משדה התעופה אל רובע פרנצלאואר ברג, ברגע שידינו פתחו את דלת העץ החומה הכבדה שהובילה לחצר הפנימית של בית הדירות שלנו, ברגע שכף רגלינו דרכה על רצפת העץ המשופצת והישנה, ברגע שעיני ראו את הטפט היפיפה שעל הקיר בגב המיטה, בתוספת השנדלייר שהשתלשל מהתקרה, הרהיטים הישנים שמהווים עדות נפלאה למה שהיה שם אז במזרח ,פעם, ברגע שהצצתי בחלון וראיתי את העצים הירוקים המשתקפים בו בתוספת השתקפות השנדלייר הפרטית מהחדר שלנו (בתמונה הפותחת) אני מודה שהתאהבתי. ובעצם בשלב הזה אפילו עוד לא יצאנו מפתח הדירה.

הרבה זמן לא כתבתי, יצירות לא נעשות כל כך בימים אלו.....המצלמה לעומת זאת כבר ציינתי בעבר שעובדת גם עובדת. ברלין הוותה עבורי השראה , ולא הפסקתי לתקתק. אמנם בסופו של דבר כשמסתכלים בתמונות בכלל לא יודעים שהייתי שם....כי אין לי תמונות....אבל יש מזכרת נפלאה מהעיר הזו. ששבוע שהיה בה הווה רק טעימה קטנה, עשה לנו טעם של עוד.

אז בטח רשומה זו הינה רק יריית הפתיחה לעוד רשומות משהותינו בעיר המופלאה הזו.

המסדרון עם רצפת העץ המשופצת היפיפיה...

והטפט הנפלא שעל הקיר שמאחורי המיטה בגוונים של קרם ותכלת...

החלונות המאורכים, התקרות הגבוהות והוילונות התלויים....