לזכרם.....

על אף שלרב אני נוסעת מאד מסודרת ומאורגנת, משמע עושה "שעורי בית והכנות" לפני שאני מגיעה למקום חדש. קוראת חומר, מסמנת היכן אנו רוצים להיות, מה לעשות וכו....הפעם נסענו כמעט מבלי מבחינתי אל הלא נודע. אמנם כמו תמיד קיבלתי לידיי לפני יציאתנו לשדה התעופה את המעטפה החומה המסורתית פרי ידיה של הבת מ"צמד חמד" (אני כבר הודעתי שאני לא יוצאת בלי המעטפה החומה הזו....שרק למעטפות הללו ראוי להקדיש פוסט שלם....לאיורים המקסימים שבה פורטו לנו טיפים ומקומות שווים שעלינו לפקוד..ואנחנו סומכים עליהם בעיניים עצומות והולכים אחר ההמלצות....)

עוד קיבלתי מחברה ללימודים כמה המלצות וביניהן: לא להחמיץ בשום פנים ואופן (כן כן גם היא עשתה פרצוף בהתחלה) את הסיורים בעברית של חברת אינסיידר טורס. www.insidertours.com

כן גם לי זה נשמע בתחילה כמו סיור שעליי לעשות בעד כמה שנים שאגיע לגיל המתאים לעשות סיור משותף עם עוד כאלו שגילם כמעט כפול מגילי- אך אני חייבת להודות שהסיור היה מרתק. המדריך בחור ישראלי בשם נדב שחי בברלין כבר כמה שנים טובות תיבל את הסיור לצד העובדות ההיסטוריות הקשות בסיפורים אישיים והיה מעניין מאד. דרך טובה להתחיל את ברלין אם כי לא בדיוק שמחה ועליזה. מכיוון שכבר אמרתי שהגענו ממש בסמוך ל"יום השואה" מבחינתינו זה היה מתבקש להתחיל את הסיור דוקא בדרך הזו.

את הבקר הראשון שלנו בברלין פתחנו בבית הקפה שנמצא ממש מתחת לדירה שלנו (התמונה הפותחת...ואולי היחידה הקצת אופטימית ושמחה בתמונות של הרשומה הנוכחית....מבטיחה שאלו שאכתוב בהמשך תהינה הרבה יותר שמחות וססגוניות...אבל אי אפשר לבקר בברלין ולא להתיחס לצד ההיסטורי והקודר שלה...מצטערת...)

היתרון בסיורים הללו של אינסיידר טורס, שאינך צריך להודיע מראש על הגעתך...פשוט לבדוק לאיזה סיור אתה רוצה להגיע ולהתיצב ביום הנכון ובשעה הנכונה.

כאמור התיצבנו בבקרו של יום חמישי ליד תחנת הרכבת של zoologischer garten בצידה המערבי של העיר.

את הסיור פתחנו בנסיעה לכוון שכונה אמידה בשם גרונוולד ברובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף במערב ברלין. בפאתי השכונה היוקרתית והפסטורלית הזו פעלה תחנת רכבת נוספת ששימשה את הגסטאפו לשיגור יהודי ברלין למחנות הריכוז.

רציף 17בגרונוולד, מכאן גורשו עשרות אלפים מיהודי ברלין . ב1941 נמסר ליהודי ברלין כי במסגרת מדיניות הממשלה על פי חוק הם מועברים למחנות עבודה במזרח. היהודים אולצו לרכוש את הכרטיס לרכבת בעצמם, מי שלא היה לו מספיק כסף נאלץ למכור את ביתו בשווי של מחיר כרטיס רכבת . (ממש שווה ערך לא???)

הם נסעו ברכבות רגילות, כאילו הם עוברים דירה או לנופש.....לעיתים באותן רכבות ממש היו כאלו שנסעו למקומות שונים בגרמניה והיו קרונות של יהודים שהיתה להם " תחנה מיוחדת בדרך" . מדהים לחשוב על זה....הגסטאפו קבע מכסות והטיל על הקהילה היהודית להחליט מי ייסע למחנות. הם נצטוו להתייצב בתחנת הרכבת גרוננוולד במועד שנקבע עבורם, מצויידים במזוודה אחת.

יצאנו מתחנת הרכבת הרגילה של השכונה.....פנינו שמאלה....בין העצים והפסטורליה יש שלט קטן לבן המורה אל רציף 17. קצת בצד, נאמר לנו שהנאצים עשו הכל בכדי שמי שלא רצה לראות, לא רצה לדעת, יוכל לומר לא ראיתי לא ידעתי (האמנם???).

זוהי האנדרטה של רציף 17 בגרונוולד.....המסילה המקורית עליה נסעו הרכבות...מכאן כמעט מדי יום ביומו נסעו היהודים אל הלא נודע.....חסומה על ידי עצים הנטועים ממש באמצע המסילה.

האנדרטה הוקמה ב1998, היא מורכבת מלוחות פלדה המונחים על הרציף. על כל לוח חקוק תאריך, כמות היהודים שנשלחו מגרונוולד באותו משלוח והיעד....
תמונה אינסופית של הלוחות ועליהם המספרים...התאריכים ויעדי המשלוח....


ואחת מקרוב עליה כתוב....ב1 בנובמבר 1941 נשלחו 1002 יהודים מברלין ללודז'. וכמובן שבחרתי רק דוגמא אחת שרירותית מכל הלוחות הרבים שיש שם ברציף 17.....

משני צידי המסילה.....ופה כבר נראה לוח אחר מה 13 לינואר 1942 משלוח של 1026 יהודים מברלין לריגה.....

ואתה עומד מול המספרים הללו, מול השורה האינסופית של לוחות הפלדה הללו....וזה פשוט לא נתפס...המספרים הללו .....

משם עברנו לאנדרטה שהוקמה ליד הכניסה לתחנת הרכבת פרידריך- kinder transport לזכר טרנספורט הילדים. אנדרטה ובה פסי רכבת ועליהם שתי קבוצות ילדים הפונות לכוונים מנוגדים. קבוצה אחת שהולכת לכוון התחנה לחופש ולהצלה ( ב 9 בדצמבר 1943 יצאו מתחנה זו 18000 ילדים יהודים שבריטניה התירה להם להגר אליה ללא הוריהם. לעיתים ההורים היו צריכים לבחור...אלו מבין ילדיהם עליהם לשלוח מהם...מכיוון שלא היה מקום לכולם....נדב המדריך סיפר לנו במקום על ניצול מהקינדר טרנספר....שסיפר שהם היו שלושה אחים, האמא היתה צריכה לבחור שני ילדים שיסעו לאנגליה ואילו השלישי ישאר איתה. היא בחרה בצעיר נדמה לי שישאר עימה. הניצול (זה שבתור ילד נשלח ללא הוריו לאנגליה סיפר כי שנים חשב שאימו אהבה את האח הצעיר יותר ומשום כך השאירה אותו עימה....כמובן שאלו שנשארו בגרמניה גורלם נחרץ.....)

תמונה של האנדרטה מהצד של אלו הפונים לחופש ולהצלה...לאנגליה...המתכת מוארת ובהירה יותר....כמו עתידם.

והצד שמנגד הקבוצה שחוזרת הביתה לגרוש ולמוות....

תחנה נוספת בסיור היתה במפעל הנברשות של otto weidt - מוזאון קטנטן לזכרו של אדם גרמני שהעסיק במפעלו יהודים ונכים בעיקר עוורים. כי ידע שעל פי חוק מי שיש לו מקום עבודה לא ניתן לשלחו למחנות.הוא דרש לספק לו עוד ועוד אנשים בטענה שאינו יכול לספק את הביקושוכך הציל רבים מהם. מאחורי הארון של המפעל החביא כמה משפחות יהודיות בחדר קטן. המוזאון משמר את בית המלאכה במצבו המקורי.

מצידה השמאלי של התמונה מבט אל חלונות המפעל לנברשות.....

כמובן שהיו עוד תחנות בסיור...הראיתי רק כמה מהן....

סביר כי אם לא היה מסב המדריך את תשומת ליבנו לא היינו מבחינים באבני מזכרת הטבועות במדרכה במקומות שונים בברלין. לאחר מכן כבר חיפשתי אותן ומצאתי בכל רחבי ברלין. ריבועי מתכת שתולים בתוך המדרכה עם כיתוב השם, התאריך. יש בגרמניה 17000 אבני הנצחה שכאלו מתוכן 2000 בברלין. מי שמבקש להנציח יכול לפנות שיחרטו משפט הנצחה על לוחית וידחק אותה בין אריכי המדרכה.

כאמור לברלין צדדים רבים, חלקם משמחים יותר וצבעוניים יותר וגם אותם ראינו ואליהם אתייחס בהמשך. אבל אי אפשר להתעלם מהארועים ההסטוריים שעברו על העיר הזו ועל ההשלכות של הארועים הללו עלינו כאן במדינה שלנו מדינת ישראל שהקימו אלו ששרדו את התופת ואלו שהצליחו לברוח רגע קט לפני.... ולכן בהם בחרתי להתחיל.....בשבוע הזה שהחל שם בברלין קצת לפני יום הזכרון לשואה ולגבורה ....וממשיך היום ערב יום הזכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות טרור. יש משהו סמלי, מעורר מחשבה ומצמרר שבעתיים לבקר דוקא בתאריכים הללו במקומות ההם ודוקא להעלות את הרשומה הזו הערב ערב יום הזכרון.