ליאונידס מלך ספרטה

 השנה כאמור הייתי נטולת מוטיבציה לחלוטין בענייני התחפושות. מכיוון שהקולנוע מהווה מקור השראה עיקרי בקרב הצד הגברי במשפחה שמתחפש, הבחירה הראשונית היתה אזוג מהסרט ההוביט. כשראיתי את הדמות חשכו עיניי ומיד הפניתי את המתחפש הצעיר, למומחים ("צמד חמד") לשאול אם ביכולתם לעשות תחפושת שכזו (אמנם די ידעתי את התשובה ,אבל בכל זאת כשהיא נשמעת על ידי שני "הקוסמים"....יש לה יותר משמעות). שלחנו תמונות וקבלנו תשובה......

לראשונה בכלל ובתולדות פורים בפרט, קיבלנו תשובה מ"צמד חמד" בזה הציטוט: " אנחנו לא רואים את זה קורה......". לפחות כשזה נאמר מפי שני המומחים אין על כך עוררין והיה ברור כי יש צורך בהחלפת הרעיון. 

הרעיון הוחלף ללאונידס מלך ספרטה- גיבור הסרט 300. מי שלא מתמצא בסרטים מסוג שכזה (כמוני לדוגמא) 300 הוא סרט פנטזיה היסטורית, המספר את סיפורם של 300 לוחמי ספרטה ומלכם המלך ליאונידס בהדיפתם את צבא האימפריה הפרסית בשנת 480 לפנה"ס. בהתחלה אני מודה שאחרי אזוג מההוביט לאונידס מלך ספרטה היה נראה פשוט למדיי. מודה כי טעיתי. 

המלך הגדול, לוחם שרירי ודגול הסתובב כשרק תחתוני ביקיני קטנים על גופו, גלימה אדומה, קסדה , מגן וחרב. מכיוון שאני לא הרשיתי ללאונידס הפרטי שלי להסתובב באמצע מרץ כשרק תחתונים קטנים לגופו.....החלטתי שאני תופרת לו חליפת גוף. לייקרה בצבע גוף עשתה את העבודה ותפרתי מכנסיים וחולצה. (אני לא לומדת משנה לשנה....תמיד תופרת גדול מדי ובשיטת הסלמי מקטינה שוב ושוב). עשיתי כמה קניות: בד דמוי עור לתחתונים, מגש למגן, בד סינטטי יפיפה ומסריח עד מאד לגלימה, חתיכת ספוג לקסדה. בזה באמת תמה תרומתי.....לתחפושת. והשרביט הועבר ל"צמד חמד". בשבת אחר הצהרים ימים מספר לפני החג, הגיע הצמד. עבודה רבה חיכתה לו, הן בתחפושת ליאונידס והן עם הארלקינו. הפעם אתגרתי את צמד כמעט עד קצה היכולת שלו....כשאמרתי שליאונידס זקוק לקסדה, נשאלתי "ממה אני אמור להכין את הקסדה?" ממה שאתה רוצה השבתי....על פי המבטים הבנתי שהפעם ממש ממש הקשיתי.....אבל קוסם כבר אמרתי??? קוסם יכול להוציא יש מאין נכון??? מחתיכת קרטון קראפט, ותבנית אלומניום חד פעמית שנמצאה במזווה נבנתה הקונסטרוקציה של הקסדה....וכרגיל בתום מספר שעות נשארנו כולנו פעורי פה מהיכולות המופלאות שלו ומהקסם שיוצא לו מהידיים בכל פעם מחדש. מזל שאני לא זורקת כלום....חתיכת בד דמוי עור ששימשה אותנו לפני מספר שנים בשריון של הנסיך כספיאן מנרניה- הפכה לקסדה מרהיבה ומנצנצת. מגש הכסף הפך תחת ידיה של חמד למגן מחוספס, וכן הבד האדום והסינטטי שכל כך חששתי שמלבד היותו יפה ומרשים כלל לא יפול כמו שרציתי כגלימה- הפך לגלימה מפוארת. הבד החום דמוי העור הפך תחת ידיה של חמד לתחתוני ביקיני, ומכיוון שליאונדס הוא גיבור ושרירי.....והילד המתחפש שלנו קצת פחות....צוירו על חליפת העור שרירים......בצבעי אקריליק. 

ליאונידס המלך התלבט איזה כלי משחית יביא לבית הספר.....את כלי המלחמה שבנה עם סבא (עוד כשהישלה את עצמו שיתחפש לאזוג מההוביט, שלו מגיעה רשומה בפני עצמה), או חרב שקיבל מתנה מחבר קרוב קרוב שגר עכשו רחוק רחוק שהכין את החרב לגמרי לבד. (מרשים ביותר בהתחשב בגילו...בן 11).

בסוף נבחרה החרב....וכך הוא צעד בפורים. 

כל הגשם שלא ירד כל החורף הזה התנקז לו ליום התחפושות בפורים שהפך להיות היום הכי קר וסוער כמעט השנה......הילדים קפאו מקור וסרבו כמעט להסתובב עם התחפושות..וברחו לכיתות. 

אני הייתי מאושרת מהתאורה הנפלאה שהביא עימו הגשם.....והרי התוצאה לפניכם.....