זה התחיל כתרגיל שהיה עליי לעשות, לצלם כמה שיותר פורטרטים, בתאורה טבעית (היו עוד כמה הוראות בנוגע לזווית שבה אמור האור ליפול על הפנים... אבל לא הלאה אתכם בפרטים), פנים חשופות, נטולות איפור, גוף חשוף, נטול תכשיטים ובגדים. מבחינתי זו היתה המשימה המושלמת עבורי. בראש ובראשונה, לצלם אנשים (הדבר שאני הכי אוהבת לצלם בעולם) הנסיון להוריד מהאדם היושב מולך את המסיכות הוא מרתק בעיניי. הבאתי אותם אליי אל חדר העבודה שלי....שכבר מזמן גיליתי שיש בו תאורה פשוט מופלאה. מה שגיליתי תוך כדי צילומים שאני נורא אוהבת לצלם באור המופלא הזה שבחדרי שיש בו איזון נכון בין חשיפה ליופי. חושף את היותינו בני אדם (עם כל הפגמים הקטנים יותר והקטנים פחות) שמוסיפים בעיניי כל כך הרבה יופי ואמת.
ביקשתי מאיילת שתבוא גם היא להצטלם. לרב אני יודעת מי יצטלם טוב....היתה לי תחושה שהיא תצטלם נפלא ככה טבעית בלי שום איפור שמכסה, שיער שמסתיר........ואכן לא טעיתי....אחרי שעשינו את התמונות שלשמן התכנסנו....הרשיתי לעצמי ולה קצת לשחרר. בעיניי היא פשוט מהממת.....
ככה זה שיופי פנימי וחיצוני נפגשים להם יחד....הכל קורן ויוצא החוצה.
אני אוהבת את היופי שבחיים האמיתיים, אני לא מתקנת אותם בפוטושופ. הרי ככה אנחנו גם מתהלכים ברחוב.....עם פגעי העור שלנו, ופגעי הזמן, עם השיער הסורר שנופל על העורף, אנחנו הרי לא מחליקים אותם בפוטושופ.
אני נורא אוהבת את התמונות שלך, את פשוט מצלמת עם אהבה כל כך גדולה למי שנמצא בצד השני של מצלמה וסוחטת ממנו כל טיפת יופי שבו החוצה אל התמונה.
השבמחקתודה רבה....איזה כיף לי לשמוע....אני אכן מצלמת עם המון אהבה...וכיף לי לשמוע שרואים את זה...תודה
מחקתמונות מקסימות... כל כך טבעי ויפה....
השבמחקוהאור ממש מדהים :)