סרט שהוא אהבה ממבט ראשון

 יש סרטים שאני יודעת שאני חייבת ללכת לראות רק על פי הכרזה שלהם שמפרסמת את הסרט. כשראיתי את הכרזה הזו ידעתי שאני ממש ממש חייבת. לקח לי זמן עד שראיתי.....הסרט כבר לא מוצג באופן רציף.....רק בבתי קולנוע מסוימים וגם שם הקרנה אחת ביום בערך בשעה הכי לא מתאימה של היום.....לדוגמא שבת בצהרים. השבת אחרי ציפיות רבות סוף סוף הלכנו בתי אני.....היא הורידה את הגיל הממוצע באולם בכ50 שנה...אני ב25 בערך.....אבל זה סתם בגלל בית הקולנוע הספציפי שהלכנו אליו ולא בגלל הסרט!!! 

ואכן היתה זו אהבה מהפריים הראשון. הצילום המוקפד בשחור לבן  בפורמט ריבועי כאילו נראה כמו אוסף מוקפד עד שלמות של קומפוזיציות מתוך צילומי סטילס...גרם לי להתענג על כל דקה ודקה מהסרט. 

היופי של הצילום והעיצוב החזותי של הסרט, הקומפוזיציות המושלמות נראים כמו קלאסיקה במיטבה. קשה להסביר את היופי הזה במילים......אני התמוגגתי....ואם לעיתים ישנם סרטים שהיופי החזותי בא על חשבון התוכן.....בסרט אידה היופי והאסתטיקה הצורנית הם רק תוספת לעלילה. 

הסרט עוסק בצעירה החיה בפולין (כן כן סרט פולני) של תחילת שנות ה60, שגדלה כל חייה כיתומה במנזר ורגע לפני שהיא עומדת לנדור את נדר הנזירות.....אם המנזר מבקשת ממנה לצאת למסע ולפגוש את קרובת המשפחה היחידה שלה. בפגישה עם קרובת המשפחה היא מגלה את סיפור משפחתה. 

הסרט הוא איטי מאד....(וידוי...בת העשרים התיבשה לפרקים) אין בו הרבה דיאלוגים...יש בו הרבה שתיקות.....ומלא פריימים נפלאים ותמונות ששוות אלף מילים....אתה מבין הרבה מהסרט דוקא באמצעות השתיקות.....

כמובן שהייתי חייבת לברר פרטים על יוצרי הסרט. הבמאי הינו פאוול פאווליקובסקי והצלמים הם לוקאש זאל וריצארד לנזבסקי. השחקנית הראשית של הסרט הינה אלמונית וחסרת נסיון שאותרה על ידי אחד מחברי הבמאי באחד מבתי הקפה.....

אני בכל אופן נהניתי...מאד...עד כי בער בי לכתוב על הסרט הנפלא הזה.....
לקט של צילומים מתוך הסרט היפיפה הזה....