‏הצגת רשומות עם תוויות בובות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בובות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בינואר 2011

שתיים בובותיים



יש חנות שאני מאד מאד אוהבת לפקוד אותה מדי פעם...."ביג דיל" שמה.....אני מאמינה שבטח אני לא היחידה. מכיוון שאינני גרה בסמוך לחנות, (פעם היתה אחת ממש קרובה אלינו.....אפילו אהבנו ללכת לרופא הילדים בזכותה....אבל היא נסגרה) אני פוקדת אותה לעיתים רחוקות יחסית...כשאני כבר מגיעה לסביבה. אבל תמיד תמיד אני מגלה שם "הפתעות" שלא מאפשרות לי להשאיר אותן בחנות.
כך היה לפני כחודשיים שלושה כשראיתי לפתע בסלסלה את בובות הבד הללו זרוקות בערימה. סתם בובות תפורות משני בדים שונים, עם ראש ורגלים וידיים וכמובן בלי אופי, בלי פרצוף, בלי בגדים, בלי כלום.....
אין לי מושג אפילו לאיזו מטרה הן נתפרו מלכתחילה.....אולי כבובות לתינוקות בני יומם שאינם מבחינים בפרטים....בכל מקרה הבובות הללו קראו לי דרך הסלסלה מתוך הערימה...." קחי אותנו איתך ותני לנו זהות....".
מכיוון שאיך שראיתי את ערימת הבובות כבר ממש ראיתי בעיני רוחי למה אהפוך אותן, שלפתי מן הערימה, בובה אחר בובה...ורוקנתי את הסלסלה. תוך כדי שליפת 8 הבובות שהיו שם....עוד עשיתי דו שיח ביני לבין עצמי....עם השאלה...שאני תמיד נוטה לשאול את עצמי...." את בטוחה שאת צריכה את כל ה 8....לא מספיק אחת או שתיים??? אפילו 3???), נטיית האגרנות כבר אמרנו....מתישהו אמצא להן שימוש.....וגם עניתי לעצמי...."כן.....בטוחה.....עם מחיר מצחיק של 7.90 ש"ח לבובה, בטח אצטער אם אשאיר חלק בחנות ואחר כך שאגלה את הטעות....הן יאומצו על ידי בית אחר".....אז אספתי את כולן איתי.
הייעוד של הראשונה כבר היה ידוע לי בחנות......כחלק מתנת יום הולדת של בני היקר.....
אז תפרתי לה בגדים, ג'ינס וחולצה (מאותו הבד בדיוק ממנו תפרתי לראשונה בחיי לפני מספר שנים חולצה לבני), ואחר כך הכנתי ראש....יותר נכון עזר לי חמד....והבובה ניתנה ביום ההולדת והתקבלה בצחוק גדול ובשמחה.
ראיתי כי טוב והחלטתי, לתת זהות לבובה נוספת, חודש לאחר מכן חגג יום הולדת , ילד שאני מאד אוהבת, והחלטתי שהבובה תהיה חלק ממתנת יום ההולדת שלו. שוב תפרתי ג'ינס, עם חולצה ורקמתי ברקמת איקסים את הסיפרה 7 (גיל היום הולדת)..... גרבתי לה גרבי ספורט....ממש אוטנטיות....."גנבתי" גרב ספורט מדיירי הבית....והפכתי אותה לשתיים זעירות....כפפתי לה כפפות אדומות, (פשוט לא היה לי בד גמיש בצבע גוף) שלא יראו שהיא היתה פעם סתם בובה.....והבאתי מתנה....ששוב התקבלה בשמחה ובצחוק גדול.
אז בתמונה הראשונה הבובה בעלת הזהות עם אחיותיה האנונימיות עדיין....מבטיחה שלאט לאט כולן תקבלנה זהות.
ובתמונות למטה....שתי הבובות החברות בתצלום משותף....לפני שנמסרה "החברה", לאימוץ.....
שוב המחשב עושה לי צרות..ואני מש צריכה לעבוד עליו כדי להעלות תמונות לבלוג....דבר המוריד לי כליל את החשק להעלות רשומות...מקווה שיתוקן בקרוב....והקצב ישתפר.....












יום שבת, 8 במאי 2010

בובה אלמה

על הרעיון של דובוני החלמה קראתי לראשונה לפני זמן קצר בפורום טכסטיל וליבוד. היתה שם פניה ליוצרות ויוצרים (אני עוד לא נתקלתי בפורום ביוצר ממין זכר) להכין דובוני החלמה (למיניהם) שישלחו לאחר מכן "לבתים חדשים" שם זקוקים להם לעידוד מצב הרוח. מכיוון שבאותה העת שקראתי על דובוני ההחלמה, ילדה קטנה יקרה לליבי ואהובה במיוחד היתה צריכה לעבור ניתוח לא פשוט בכלל - חשבתי פתאם שבמקום שאתפור ואשלח דובון החלמה למישהו זר (שזה מעשה מקסים אגב), הגיוני עוד יותר באותו הזמן בדיוק היה לתפור ולתת פנים אל פנים לילדה קרובה ומוכרת שתהיה זקוקה אף היא לעידוד מצב הרוח. וכך דובון ההחלמה הוסב לבובת החלמה, בובה אלמה.

אחרי תכנונים ולבטים רבים שורטטה סקיצה.... והרי היא לפניכם....



ואחרי שצוירה.... פורקה לחלקים.....


ואז היגיע שלב בחירת הבדים.....




ומלאכת התפירה החלה...

עוד בטרם נוצרה הבובה, עוד לא "נולדה" וכבר ידעתי שתהיה צריכה להתחרות במי שקיבלה לימים את התואר הנחשק " יקירת המחלקה", האחת והיחידה הלא היא רבקי. "יפיפיה", עם לבוש מינימלי ואם אהיה יותר ספציפית, בלי לבוש בכלל, מה שנקרא נטורל, ולא רק "יפה", גם "מוכשרת" ויתכן וצפוי לה עתיד מזהיר אולי בעולם הרפואה לאחר שישבה על המוניטור בחדר הניתוח וצפתה ב ה כ ל. אני לא מכירה הרבה אנשים שזכו לצפות בניתוח שכזה אז על אחת כמה וכמה כשמדובר בבובה....אותה יפיפיה, טבעית ומוכשרת , מגיעה עם ידית אחיזה.... בקודקוד הראש או ליתר דיוק היגיעה עם שיער סינטטי מסין שהפך מהר מאד לידית אחיזה שקיבלה את קימורי אצבעותיה של האוחזת בה.
אז הנה הראש... לא "יפיפיה" כמו רבקי, וגם לא זעופת פנים כמוה.... ואפילו בלי "ידית אחיזה", שדוקא שקלתי לתפור אחת מאחור לאחר שגיליתי כי בובה אלמה לא יודעת להחזיק ראש לבד, הוא נופל לה קדימה ואחורה כל הזמן.



ונכתבה גם ברכת החלמה בתוך הבובה, שיהיה כבר שימוש לדיו לבדים שקניתי אצל נתנאלה.




חדי העין יבחינו שבשל העדר נסיון בתפירת בובות.... הראש והגוף נתפרו כשני חלקים נפרדים.... טעות... זו הסיבה שבובה אלמה לא יודעת להחזיק ראש ישר....

אז אם היא תאבד את הראש יום אחד, לפחות היא תזכור איך קוראים לה....אז כתבתי לה את אותיות השם גם על עלי הכותרת שלה.....ופה נתקלתי בעוד בעיה טכנית קלה....איך לעזאעזל תופרים לבבות קטנים וישרים??? ישרים הכוונה שצורת הלב תישאר מזוהה?








הסקיצה.... והתוצאה... נו דומות? לטעמי לא כל כך.זה מדהים איך לפעמים מתכננים משהו אחד ומה שיוצא בפועל שונה מאד ממה שתיכננת ודמיינת אבל העיקר שאני אוהבת את התוצאה. כמו האימרה החשובה בגן הילדים: "מה שיוצא אני מרוצה", שלרב קשה לי להסכים איתה.... מה לעשות לא הפנמתי.




ועוד תמונת השוואה, הפעם לא רק ראש אלא כל הגוף.



היום נתתי את בובה אלמה....אמנם לא ביקור חולים רשמי כי עם הגנבתי אותה דרך חלון המכונית כי עדיין אסור להתקרב אליה אבל כבר ממש לא יכולתי להתאפק מלהביא ואתה שתשמח כבר....והיא התקבלה בשמחה, הן מצד הילדה שהעבירה לה את הראש קדימה אחורה (כבר אמרתי שיש בעיה עם הראש??) מסתבר שהבעיה שאני ראיתי דוקא הפכה למשחק בקרב מקבלת המתנה, והן מצד אימה, חברתי שישר אמרה איך ידעת שהצבע שאני הכי אוהבת זה ירוק?? את האמת לא ידעתי, אבל כנראה שזה היה צריך להיות הצבע של בובה אלמה ומאד שמחתי שקלעתי לטעם.
הבת שלי שהיתה עדה לנתינת המתנה שאלה מיד האם בובה אלמה תהווה תחליף לרבקי??? האחת והיחידה, הלואי אמרה חברתי אמה של הילדה, ואני אמרתי... קטונתי מלהתחרות ברבקי, מי יכול עליה אבל אם אני משמחת... אז כבר בובה אלמה עשתה את עבודתה כראוי. טוב אז אני ריאלית, ולא נראה לי שהאצבעות הקטנות יפסיקו לאחוז ברבקי כפי שעשו עד עתה, כל הזמן (ואין יוצא מן הכלל) מהרגע שרבקי היגיעה....כי הרי רבקי נהיתה ממש בדיחה בקרב המקורבים שישר אחרי שלום לילדה שואלים איפה רבקי.... ותמיד תמיד רבקי בסביבה. ולרב אפשר לראות ילדות לא כל כך יפות אוחזות בבובות יפיפיות, אבל עם רבקי המצב קצת שונה, קצת הפוך...אהיה עדינה ואומר שרבקי לא זכתה ולא תזכה בשום תואר בתחרות יופי, אפילו לא חינניות,
חמורת סבר כבר אמרנו?? ואילו זו שלוקחת אותה לכל מקום בכל זמן אוחזת בה באדיקות שכזו.... הפוכה ממנה ולא אוסיף.

ואם כבר הזכרתי את פורום טכסטיל וליבוד.... אז הנה התיחסות אל התוצרת הראשונה שקיבלתי במסגרת ההחלפה הראשונה שלי. הכוונה להחלפה האביבית פרחונית. בת זוגתי להחלפה היתה שושיבה, על מה ששלחתי אליה כתבתי ברשומה החלפה ראשונה, אז הנה כמה תמונות נבחרות המציגות את מה שקיבלתי....

שרוולון סרוג באפור עם אימרה מסולסלת בורוד בהיר...חבל על המילים התמונות מדברות בעד עצמן.




עבודה נקיה, יפה ומושקעת...תודה לך שושנה. מבט מאחור לגב ולשרוול.



ועוד מבט, מזווית קצת שונה.







יום חמישי, 14 בינואר 2010

מינו המינטאור

כבר עשיתי את הטעות גם השנה ושאלתי....למה אתם רוצים להתחפש השנה? וכמו תמיד קיבלתי תשובות.... חלקן שימחו אותי עד מאד ( ישר הראש עובד ואני רואה בעיני רוחי את החומרים ואת התחפושת) וחלקן אין לי מושג איך אני הולכת להתמודד עם זה....
אני חייבת להודות שכאמא אני מודעת לעובדה שגם מותר לי להגיד לא כמובן ( ואני אכן אומרת את זה במצבים אחרים) אבל לא כשמציבים בפניי אתגרים שכאלו...
ובמיוחד עם בני הצעיר שמשנה לשנה מעלה את הרף וחושב שזה שהוא רוצה להיות בימאי סרטים שהוא יהיה גדול (חלום שכבר מגיל 3-4 לא משתנה), זה לא אומר שאמא שלו יכולה להתחרות במחלקת עיצוב התלבושות של הסט של נרניה....( בכל זאת עם כל הכבוד לי, התקציב, הזמן והחומר האנושי העומד לרשותם לא כל כך שווי ערך למה שעומד עבורי כאשר אני מעצבת תחפושות.... אבל את בני זה כנראה כלל לא מטריד...)
מה הבעיה להתחפש למינוטאור (כן כן שמעתם טוב), זה מהסרט של נרניה (עוד פעם נרניה?) כמובן עם השריון....
איך אני אחפש אותך לזה? אני שואלת....
והוא מכניס את הדיסק של הסרט של נרניה , עוצר את התמונה במערכה שרואים את המלחמה עם עשרות דמויות.... מצביע על נקודה קטנטנה על מסך הטלביזיה ,מטושטשת ,שכל גודלה הוא כמה סנטימטרים בודדים ואומר... הנה אמא לכזה מינוטאור אני רוצה להתחפש.... ואני אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות....
אמא מה הבעיה ?בואי אני אצייר לך איך המינטאור צריך להיראות....
בוא נתחיל פשוט אני אומרת לו אתמול, בוא נעשה בובה של מינטאור , זה מתוך נסיון להכין את הקרקע לכך שהמינטאור שיצא לא יהיה כל כך אימתני ומפחיד כמו זה של הסרט....
שרטט לי איך הבובה תיראה, תעשה לי סקיצה...( אנחנו משתמשים בטכניקה הזו הרבה פעמים, הוא משרטט, אני מפשטת את הסקיצה ואחר כך הוא תופר לפי הסקיצה בובה....( אולי בעתיד אראה כמה בובות שנעשו כך.)
אז הנה הסקיצה שהוא צייר גם של כל הגוף וגם פרטים של הראש, מה לא ברור, רק שהקרנים צריכות לצאת החוצה כמו שצייר מצד שמאל למטה....

טוב בוא נפשט את העינינים.... אני אומרת לו ואני יוצרת איזושהי דמות מחיבור של ראש גוף וגפיים, עם קרנים החוצה כמובן....מזל שנשאר לי בד מתחפושת האריה לבובה, אמא לתחפושת האמיתית הבד הזה לא מתאים... אני מקבלת תגובה לשאלתי.....אם אפשר להשתמש בבד הזה למינטאור...

ואז מתחילים לתפור עם חוט רקמה ידנית , ילד עושה ארבעה תפרים, אמא את שאר העין....אמא את הפה זה קשה תעשי את...
עוברים לקרניים והכל חוזר שוב, הוא עושה מספר תפרים בודדים ואני יושבת לתפור את הבובה...והוא כבר בעינינים אחרים כמובן...
טוב לפחות הוא מבסוט מהתוצאה... של הבובה כמובן... וישר רוצה למלא אותה... אבל אין לי חומר מילוי אז היא תאלץ לחכות ... אצלי יש קצת בעיה עם הלחכות כי אני אלופה בלהתחיל פרויקטים ולא לגמור אותם.....מינויכול להישאר לנצח רזה ופתוח עם חור למילוי.... אז מה גם רבים מגדולי אמנות הרנסנס נהגו כך (נון פיניטו= לא גמור) זה נקרא, רבות מיצירותיו של מיכאלאנגלו מתאפיינות בנון פיניטו אז אני בחברה טובה.... יחי ההבדל הקטנטן....(כמובן שאין כאן שום יומרות זו סתם בדיחה....) קטונתי.....
אז הנה מינו המינטאור תלוי על עץ, רזה ולא ממולא עדין וגם בכלל לא מפחיד ובינינו גם לא דומה בכלל למינטאור...אבל אני חייבת להודות שהוא נחמד בפני עצמו...


פרט של הרגל ... בקשה מיוחדת על פי הסקיצה הקווים החומים אלו הטופרים של המינוטאור, כי יש לו רגלים של חיה ...


ואני אני צריכה לשבור את הראש עכשיו איך אני מתרגמת את החצי שור חצי עז ( אם זה מה שזה בכלל) לתחפושת... שתהיה גם נוחה, שגם יראו שזה בכלל מינטאור.... עם בגדי המלחמה .... ולא אמא השריון לא דומה לשריון של הנסיך כספיאן ( איתו כבר התמודדתי בשנה שעברה.... אבל זה לפוסט אחר) צריך שריון חדש ושונה...ואת התוצאות של התחפושת השנה אראה בפעם אחרת בתקוה שתבוא לי המוזה מה שנקרא.... ואצליח לעשות משהו.....