יום הולדת אבירים - חלק שני

אני חייבת לומר שיום ההולדת הזה היה חגיגה אמיתי. לאחר שהילדים ישבו פעורי פה והאזינו לסיפורי המעשיות שהגינו במוחינו...."האגדה" , הם היו חדורי מוטיבציה להתחיל לפעול למען ממלכת אביריליה ולהילחם בדרקון הנוראי. הם נעמדו מסביב לשלחן והחלו לקשט את המגנים שלהם. את המגנים הכנתי כמובן מראש....הבנים קיבלו שחורים הבנות שקופים.....כולם היו מעוטרים בסמל הממלכה המוזהב במרכז.....הקישוטים היו עיגולי מדבקות בכסף וזהב....

והנה המגנים המקושטים.....

והכתרים....אף הם הוכנו מראש מקרטונים בצבע זהב....הדבקתי עליהם "יהלומים שקופים ואדומים" והילדים קישטו אותם אף הם במדבקות כוכבים ועיגולים בכסף וזהב....

אביר היום הולדת היה לבוש בגלימת זהב....שקיבל פעם בגן כמתנת יומהולדת מהגן....תמיד אני מייחדת את ילד יום ההולדת...סמל הממלכה על המגן שלו עשוי מחומר קצת אחר....הכתר שלו צורתו שונה מעט.....לא משהו משמעותי אבל עדיין מיוחד....
כך היו נראים המגנים והכתרים לפני הקישוט....

בשיתוף פעולה נפלא של אחי ללא מילים.....הוא עלה לאחד החדרים..מבלי שדיברנו על זה, ואף מבלי שידעתי על כך ."עורר" את הדרקון מתרדמתו.....ויצר מהומה רבה על כך....הילדים בני החמש שממש נכנסו לענין....היו ממש בהלם מיציאתו הפתאומית של הדרקון מן החלון ושאגותיו....אני מקווה שכולם ישנו טוב בלילה שאחרי...בכל אופן לא קיבלתי תלונות מאף הורה.....
הדרקון התמים של איקאה התעורר לחיים , וממש היווה מוקד להתענינות מצד הילדים...בעיקר בגלל שאגותיו מעבר לחלון....

שימו לב לתגובת האבירים כנגד יציאתו של הדרקון....אני חושבת שהתמונה והפרצופים שלהם אומרים הכל....הם ממש נכנסו חזק לענינים.... אני חושבת שהם ממש חשבו שזה דרקון אמיתי.....עתה כשהמגנים היו מקושטים כל כך .....הכוחות של האבירים גברו....

קצת קשה לראות אבל הם מתבוננים במפה שקנו במטבעות השוקולד....

המפה הישנה שנקנתה עבור מטבעות זהב....עליה אני לא הייתי אחראית כי עם "צמד החמד" כמובן.....שימו לב לקעקוע על ידו של האביר....

לאחר חיפושים ארוכים ובהלה קטנה הגיעו לתיבת האוצר...שהוחבאה תחילה במחסן...למה בהלה??? משום שאחי המשיך את המשחק איתם בלי ידיעתם..וידיעתי.....ושקרבו לאחד מקירות המחסן הסגורים נשמעו קולות שאגה מבפנים שעל פי הבעות פניהם של בני החמש...נראה לי שבחלקם הם האמינו כי אכן העירו את הדרקון הנורא ושאכן הדרקון הזה קיים. מכיוון שלא אראה ילדים אחרים ללא רשותם של הוריהם...תצטרכו להאמין לי....

וזה מה שהיה בתוך תיבת האוצר.....חרבות, מטבעות ואף תכשיטים....משום מה את התכשיטים לא צילמתי....מדובר להזכירכם ביום הולדת לפני 3 שנים בטרם תיעדתי לבלוג....גם לא מצאתי תמונות של התיבה שהכנתי לשלשול מטבעות הזהב....אבל גם היא היתה מקושטת ברוח האווירה...תצטרכו להאמין לי. החרבות נראות אמנם שוות....ממש אוצר...אבל נקנו בכפר השעשועים ב4.5 שקלים כל אחת....ועשו את עבודתן נאמנה....

מיותר לציין שלא רכשתי תיבה שכזו רק לשם יום ההולדת כי עם זו תיבת התחפושות הפרטית שלנו....
שהיתה מותאמת בדיוק לאווירה..... לאווירה שמתי גם קצת בגדי מלכים באדום מנצנץ וכסף....

והעוגה....לרב אנחנו קוראים לצמד החמד בהכנת העוגה....בשנה זו דוקא עשינו את העוגה לבד....ביתי בת ה8.5 דאז ואנוכי.....ואני חייבת לציין שהיא עשתה את הרב.....

עוגת ארמון עם נסיך ונסיכה....

עוגות יום ההולדת שלנו כמעט תמיד מצופות קרם שוקולד...זה הקרם המועדף בבית. כל הקישוטים אכילים....עשויים מבצק סוכר ושאר מיני "ירקות" . יש בה ארמון..ומלך ומלכה עם כתרי זהב כמובן....ותמיד תמיד החיתוך הראשוני של הסכין....קורע לב....אבל מזל שיש תמונות למזכרת.....

וככה נראית העוגה....בסוף יומההולדת לאחר שידעה ימים טובים יותר....

אסכם ואומר...יום הולדת האבירים היה בעיני אחד מימי ההולדת הכי מוצלחים שלנו.... הוא דרש הרבה מאד תכנון, הרבה השקעה בהכנות....כתרים, הדבקת יהלומים, מגנים....המצאת סיפור רקע, משימות.....ואף תוך כדי ביצועו , היה צורך בשיתוף פעולה של כמה מבני המשפחה שיתרום להצלחתו. אולם ...ההשקעה היתה משתלמת...והילדים ואנחנו כל כך נהנינו שהיה שווה באמת....

מבטיחה עוד רעיונות לימי הולדת אחרים בהמשך......

יום הולדת אבירים- חלק ראשון

אקדים ואומר....הבטחתי רעיונות לחגיגות ימי הולדת....יש לי די הרבה, על אף שרק השבוע חגגנו יום הולדת נוסף....והתווסף לו עוד רעיון...(גם עליו אכתוב מתישהו) ,החלטתי ללכת אחורה בשנים (3 שנים אחורה), לחגיגות יום הולדת לבן ה- 5. (כי בעיניי היתה אחת המוצלחות ביותר שחגגנו....). עד אותו יום הולדת, אני מודה שתמיד היה נראה לי שלבנות הכל יותר קל....יותר קל לתפור בגדים....יותר קל למצוא בגדים....אפילו יותר קל למצוא בדים....יותר קל להכין מתנות....יותר קל להכין ימי הולדת (קצת יצירה השחלת חרוזים, נצנצים, פאייטים והרי הן משתפות פעולה נהדר עם זה...טוב ,רובן לא כולן), תמיד עשיתי ימי הולדת לבנותיי על טהרת היצירה והיה מקסים ושקט....

כשהייתי צריכה פתאם להגות רעיון ליום הולדת של בן 5, נבהלתי קצת, הגלגלים בראש עבדו שעות נוספות. רק המחשבה איך אני מעסיקה חבורת שובבים שאין סיכוי שאגרום להם לשבת ולהשחיל חרוזים, לכמה שעות הטרידה אותי עד מאד....בהכירי את החומר האנושי, קבוצה של כ 20 תרנגולים צעירים מהגן, ברובם בנים (מה לעשות זה מאזן הילודה אצלינו), ידעתי שהפעם לא אוכל להסתפק ביצירה....האנרגיות הרבות של התרנגולים הצעירים צריכות להיות מתועלות לכוונים שהם אוהבים....לחימה....תחרויות...ריצה הרבה ריצה....עוד קצת לחימה אם אפשר....וטוב נו נחדיר בהם גם קצת יצירה. (בכל זאת זה אצלי בבית לא???)

מבחינת שלב "ההתפתחות" אם אפשר לקרוא לו ככה, לפחות אצלינו בבית (מבחינת הילד הפרטי שלנו) היינו בשלב האבירים, דרקונים (זה בדרך כלל שלב אחד אחרי הטרקטורים ושאר הממונעים (משאיות זבל, מערבלי בטון ושאר מכוניות) ושלב אחד לפני "החזקים" - כל גיבורי העל למיניהן, אני מאמינה שכל אמא לבן שעבר את גיל 6-7 תבין על מה אני מדברת.

אחרי שהרעיון נרקח בראש במלואו, נשלחו ההזמנות....שעוצבו על יד ביתי הבכורה....(טוב נשלחו זו קצת מילה מוגזמת...אחרי הכל לא מדובר בחתונה...אלא רק ביומהולדת....יותר נכון נמסרו לילדי הגן)

והנה נוסח ההזמנה...

הילדים הגיעו כולם בשעה המיועדת , בפתח השער קיבלה אותה הכרזה ברוכים הבאים לממלכת אביריליה...(התמונה הפותחת), כך החלטנו לקרוא לממלכה הדמיונית שלנו...ואז סיפרנו להם סיפור/אגדה שהמצאנו.....(ישבנו כל בני המשפחה כמה ערבים קודם לכן ופשוט המצאנו סיפור רקע שיתאים לכל תכניות יומההולדת)...אני חייבת להודות שמאד מאד נהנו מהמצאת האגדה.....

והנה האגדה כפי שסופרה לילדים...

לפני שנים רבות, בממלכה רחוקה, חיו להם תושבי אביריליה. כל תושבי אביריליה היו לוחמים אמיצים ונסיכות מקסימות. הם יצאו למשימות מסוכנות, נלחמו בשודדים, במפלצות ולפעמים אף בדרקונים אכזריים.

המלך והמלכה של אביריליה אהבו מאד את האבירים והנסיכות והיו מארחים אותם בארמונם ומביאים להם מתנות יקרות ערך כמו כתרי זהב וכסף ומגנים מיוחדים עם סמל הממלכה.

יום אחד הופיע מול חלון הארמון, דרקון ענקי ומפלצתי שכמוהו עוד לא ראו בממלכה. הוא היה גבוה מאד כמו בנין בן מספר קומות, צבעו היה ירוק והלהבה שיצאה מפיו כשירק יכלה לשרוף עיר שלמה.

הדרקון גילה את מחבוא תיבת האוצר של בית המלוכה, התישב לידה ולא נתן לאף אחד להתקרב אליה.

המלך והמלכה התעצבו עד מאד, מכיוון שבתיבת האוצרות היו תכשיטים, כלי מלחמה ודברי ערך נוספים של הממלכה. הם החליטו לשלוח כרוז לכל תושבי אביריליה וביקשו מאבירים אמיצים ונסיכות נועזות במיוחד לסור אל הארמון ולעזור להם להילחם בדרקון הנורא.

הם ציידו את האבירים והנסיכות במגנים בעלי כוחות מיוחדים ובכתרי זהב וכסף ושלחו אותם למשימה.

האבירים והנסיכות נלחמו ונלחמו, אולם הדרקון היה חזק מכולם ואף אחד לא הצליח אפילו להתקרב לתיבת האוצר.

לכן הוזמנתם אתם נסיכות ואבירים יקרים לנסות כוחכם ולחפש את האוצר האבוד.

על מנת שהמלך והמלכה יראו האם אתם מוכשרים דיו וחזקים בכדי להתמודד עם הדרקון הנוראי הם הטילו עליכם מספר משימות:

הראשונה - לקשט את כתרי הזהב והכסף שיחולקו לכם. באדגה נאמר כי כאשר הדרקון נתקל בחפצים יפים במיוחד הוא נרגע ואז הוא הולך לישון שינה עמוקה- ככל שתקשטו את הכתרים ותיצרו כתרים יפים יותר כך יגבר הסיכוי שתטילו תרדמה ארוכה יותר על הדרקון.

השניה - קישוט המגנים עם סמלי ממלכת אביריליה - ככל שהמגנים יהיו מקושטים יפה יותר כך כוחם המיוחד של המגנים יגבר- דבר שיעזור במלחמה עם הדרקון.

השלישית- על מנת שתוכלו לדעת היכן מסתתרת תיבת האוצר עליכם להשיג את מפת האוצר עתיקת השנים.

המלך והמלכה יתנו לכם את המפה רק כאשר יראו כי אתם מסוגלים לבצע משימות המעידות כי אתם אמיצים וחזקים במיוחד.

משימת אומץ- לפוצץ בלון (בלי ידיים) ולהוציא מתוכו מטבע.

משימת דיוק - לקלוע שני סלים.

אחרי שתבצעו בהצלחה את משימות האמוץ והדיוק, תקבלו לידיכם שתני מטבעות זהב....

אסור לאכול את המטבעות, אלא לשמור אותם , הם מעידים כי ביצעתם את המשימה. (פה הטלנו עליהם משימה בלי ידיעתם של דחיית סיפוקים...כי בתוך המטבעות היה כמובן שוקולד). תהיה תיבה מיוחדת בה תשלשלו את המטבעות . רק אחרי שכל האבירים והנסיכות ביצעו את המשימה, ייספרו המטבעות שבקופסא ובעזרתם תוכלו לקנות את מפת המטמון שמובילה לאוצר.

שימו לב מכיוון שהדרקון מאד חזק ואכזרי כדאי לכם שיישן, עליכם לנסות לגבור עליו בערמומיות.

במפה מופיעים רמזים בצורת ציורים...שימו אליהם לב טוב טוב, כל מקום אליו עליכם להגיע מסומן במפה....בהצלחה....

טוב מיותר לציין שהותרנו את הזעטוטים בני החמש, פעורי פה וחדורי מוטיבציה להתחיל במשימות שהוטלו עליהם....ומכיוון שאני יודעת שחלק מקוראי/קוראותיי נבהלים לנוכח הטקסט הרב....אז מכיוון שכבר כתבתי מספיק....אחלק את הפוסט הזה לשני חלקים.....עד כאן החלק התאורטי....

בפעם הבאה.....תמונות וסיפורים מהקרב כנגד הדרקון הנוראי.

כל הבית דגלים דגלים

בשנים האחרונות יש מסורת בבית שלנו, "לחגג" את הבית לרגל יום ההולדת של אחד מבני המשפחה. פעם קראתי בטור של ליהי לפיד שכתבה שנשבר לה כבר מסידור יומיומי של הבית וממריבות אינסופיות עם הילדים על הסדר והיא אימצה את הרעיון שמסדרים את הבית כשבאים אורחים. אני מודה....אהבתי את הרעיון...החלטתי גם אני לאמץ את השיטה הזו, לא תמיד זה עובד ולפעמים הבית מגיע לשיאים שאי אפשר להשאיר אותו כך עד שיבואו האורחים....אבל משתדלים.

יצירת שרשרת דגלים מנייר....עושה את העבודה....היא קלה להכנה....מהירה יחסית....זולה מאד....ועל כן ניתן בכל פעם מחדש להכין אחרת בהתאם לאווירת יומההולדת. מרוויחים פה שתי ציפורים במכה...גם קישוטי יומהולדת וגם שעת תרפיה במחיר השווה לכל נפש. אז מה צריך עבורה?

ניירות צבעוניים עדיפות לבריסטולים (שיהיה קצת יותר עבה מנייר פשוט). חבילת ניירות/בריסטולים (לא יודעת להחליט מה זה) בערך בגודל של A4 שקניתי בחנות ביג דיל (חנות אהובה עלי שאני משתדלת לפקוד אותה מדי פעם....אני יודעת שיש סניפים שונים ברעננה, בירושלים, אני פוקדת את הסניף שבראשון לציון בקניון הבאר) מכיוון שלצורך שרשרת שכזו יש צורך במספר דפים בודדים חבילה שכזו יכולה לשמש לכל ימי ההולדת הקרבים של כל בני המשפחה ב 100 שנה הקרובות בערך. מה עוד צריך? מספריים ,עפרון וסרגל.

מסמנים משלושים על גבי הנייר, מכל נייר יוצאים חמישה משולשים ועוד שני חצאי משולשים בקצוות (שנזרקים לפח). כדי לנצל מקסימלית את גודל הנייר, מחלקים את אורכו ל3 (זה הרוחב של המשולש), אני עשיתי משולשים ברוחב 10 ס"מ, מולם בדיוק באמצע (5 ס"מ) מסמנים נקודה ומסמנים עם הסרגל. צילום קצת מטושטש אך מראה את הסימונים של המשולשים.

בכדי להיות יעילים, אפשר לקחת 2-3 דפים ולגזור אותם יחד. דהיינו לסמן על דף אחד ולגזור עוד דף או שניים מאחוריו שאינם מסומנים. בסוף מקבלים ערימות משולשים. מכל דף נייר יצאו לי חמישה משולשים ושתי שאריות בצדדים. שרשרת של 20-25 משולשים/דגלים היא מכובדת מאד, משמע אני צריכה לגזור 4-5 דפים.

ערימות של משולשים....

שלב ניקוב החורים...זה המכשיר עימו אני מנקבת...אפשר גם עם מחורר רגיל כפול...אבל אז אי אפשר לשלוט במרחק בין החורים.

עד כאן...לוקח לעשות את המשולשים ולנקב אותם ממש דקות בודדות....

זה השלב שצריך לחשוב אם אתם בעלי פתיל קצר.....זה השלב כבר להשחיל את הדגלים על חוט ולתלות....יוצא יפה מאד...

אם אתם כמוני.....בעלי סבלנות אין קץ (לדברים הללו) זה הזמן לקשט את הדגלים (בנקודות, פרחים, כוכבים, מספרים אותיות) כל מה שעולה בדעתכם.

אפשר לחילופין במקום לבחור בניירות חלקים לבחור בניירות צבעוניים (אולי אפילו דו צדדיים), ממילא לא צריך הרבה ניירות לבזבז...
מכיוון שזה סוג של תרפיה עבורי, ניקדתי את כל הדגלים....לא נעים לומר שלא יאשפזו אותי...משני הצדדים.... בואו נאמר את זה בעדינות בזמן שניקדתי, משני הצדדים יכולתי להכין שרשראות לכל השכונה.
אז הנה הערימה המנוקדת.....

ואז...לוקחים חוט פשוט ומשחילים....גליל אחד של חוט שעולה שקלים בודדים יכול להספיק להרבה ימי הולדת, כולל קשירת שרשראות בלונים ארוכות ארוכות...

והגיע השלב הכי כיפי לטעמי....הזמן לתלות את שרשראות הדגלים.....

מזווית נוספת....

ויותר מקרוב.....

....כמובן שאני שומרת את אלו משנים עברו (שיהיה...אם כבר השקעתי....), זה לא מונע ממני כל פעם מחדש להכין שרשרת בגוונים שונים בהתאם לאווירת היומהולדת.

הנה שרשרת דגלים בצהוב לבן..עם נקודות כמובן...דו צדדיות...קצת קשה לראות אבל תצטרכו להאמין....

ומתווספת גם שרשרת בגווני לבן ירוק...מקושטת במספרים (המסמנים את גיל יום ההולדת...)

שרשרת דגלים באדום ולבן.....לא מנוקדת, מקשטת את הגינה...בשנה זו התרפיה הופנתה לאפיקים אחרים.....פוסט על היום הולדת הזה ועל "היכן הושקעה רב האנרגיה" מובטח בהמשך.....

ואם כבר אנו עוסקים בעניני יומהולדת....קיבלתי תגובה בפוסט האחרון , לפני ימים מספר, ממשהי שנחשפה לראשונה לבלוג שלי זה עתה תוך חיפוש רעיונות לימי הולדת. היא שאלה אותי אם יש לי רעיונות נוספים למסיבות יום הולדת.

אכן יש לי הרבה רעיונות, אנסה לפרסם אותם אחד אחד.

עץ של הפתעות

ט"ו בשבט מלבד היותו חג לאילנות, כבר מספר שנים הוא גם עבורינו "חג התעודות" אם אפשר לקרוא למאורע הזה חג....

וכבכל שנה מגיעות הביתה 3 תעודות מונחות להן בשקית ניילון אחוזות בידיים קטנות יותר ופחות ומושטות אלינו בגאווה. אני כולי תקוה שאכן גם בגיל קצת יותר גדול כשההורמונים עובדים והדבר האחרון שיש בראש הם הלמודים, עדיין מאורע התעודות יישאר בגדר חג ובגדר גאווה( כנראה שזה יהיה תלוי במה שיהיה כתוב שם בתוך התעודה).

ואכן עם בואו של החג מתחילים לחוש את האביב, הימים מתחילים להתארך, אפילו ניתן להבשם מריחם המשכר של ההדרים,שאין שני לו.

אם מתיחסים לזוית הקלאסית של החג הרי שסמלי החג הזה הם: שקדיות פורחות, שעל אף שפריחתן מלהיבה (ואכן עושר הפרחים הקטנים בגווני לבן וורוד בהיר אכן מרהיב עד מאד), כבר לא ניתן לחדש הרבה אם אראה תמונה של שקדיה דוקא, נטיעות, עוד לא נטענו השנה , וסביר כי נעשה זאת השבוע ואכן יש בזה מראה קצת חלוצי לראות את כל האנשים אוחזים בידיהם מעדרים או כלי אחר וטומנים צמח רך באדמה ופירות יבשים, שאני מלבד שקד שקדוני (מי שהיה לו ילד בגן הילדים יודע במה מדובר, אח של תמר תמרוני), משאירה אותם בצלחת שאחרים יאכלו , כי עבורי זה איך לומר בריא מדי ופשוט לא טעים.

אני בחרתי להתיחס לחג קצת אחרת אז בסימן חג האילנות בחרתי להתיחס לאילן דוקא מזווית אחרת, אחרי שננטע והושקה והשריש ושלח ענפים והוציא עלים והפך לעץ גדול אשר עושה אפילו צל ומניב הפתעות במיוחד בימי הולדת.

כן כמו בשיר של דליה פרידלנד....זרעים של מסטיק: לנטע ולי יש סוד נחמד ,שעוד לא גילינו לאף אחד, אנחנו זרענו מתחת לפלסטיק, זרעים של מסטיק זרעים של מסטיק.... וכמו בשיר של חוה אלברשטיין עץ של כוכבים: לסבי ישנה חצר ועץ אחד מופלא בה, אין כמוהו בעולם, כך אומר לי סבא, לא פירות צומחים עליו כי הרי ממילא, הפירות סופם לנבול מי צריך את אלה?

לנו בחצר צומח עץ של הפתעות....

פעם קראתי על הרעיון הזה איפושהו, אולי בספר של ליאת תימור אם אינני טועה ואימצתי את הרעיון הנפלא הזה בשמחה רבה.

מאז העץ הזה הניב כבר כמה פעמים הפתעות וממתקים ובכל פעם המראה הקסום הזה של עשרות הפתעות עטופות בנייר צלופן שקוף משתלשלות מן העץ באורכים שונים , עושה את המלאכה מחדש.

במקום לקבל שקית יומהולדת בסופה, ובתוכה ההפתעה, הרבה יותר נחמד להגריל את ההפתעות לבד. כמובן שבכדי שיהיה סדר והילדים לא יתלשו סתם כך את ההפתעות הדבר נעשה תוך כדי משחק בסגנון פרה עוורת. דהיינו ילד נעמד לפני העץ, מתבונן בהפתעות לרגע קט, ואז נסגרות עיניו ע"י חתיכת בד, מסובבים אותו שלוש פעמים ( שגם אם כיוון למטרה מסוימת הוא כבר איבד את חוש הכיוון) ושולחים אותו אל העץ. בפעם הראשונה של הסבב השיטה היא נגעת נסעת, דהיינו הדבר הראשון בו הוא נוגע הוא שלו. בסבב השני כאשר כל ילד כבר עשה סבב אחד עם עיניים עצומות , אני פחות אכזרית ומאפשרת סבב פתוח, דהיינו אתה רואה מה אתה לוקח.

הוראות חשובות בנוגע לעץ:

1. על ההפתעות להיות מגוונות ורבות ( אני עושה בין שניים לשלושה סבבים ביומהולדת). אני בדרך כלל שמה מחקים, פנקסים, עפרונות, מדבקות, סרגלים, ארנקים , עגילים וצמידים(מעשה ידיי), חשוב שהכל יהיה צבעוני ומרהיב.

2. מלבד הפתעות אני גם שמה ממתקים כגון שוקולדים, סוכריות על מקל. לא מומלץ לשים שוקולדים אם הילד נולד בחודשי הקיץ ועורכים את היומהולדת בחום.... די מבאס להגריל עיסת שוקולד.

3. מי שבעד שוויוניות מוחלטת העץ הזה לא בשבילו. לא כולנו שווים וכך גם ההפתעות, ממילא לכל אחד טעם אחר וכל עוד יש אלטרנטיבות רבות לא יצא שמישהו ממש לא מרוצה, ואם יצא אז סביר שזה בגלל האופי הלא מרוצה שלו הבסיסי ולא בגלל המתנות. ואם כל המתנות תהינה שוות אז איפה אלמנט ההפתעה והענין???

4. כאשר מדובר בחבורת תרנגולים זכרים בגיל הלא ממושמע במיוחד רצוי לא להעמיד אותם בפיתוי ולא לשים את ההפתעות בתחילת היומהולדת, אלא לשלח אותם לאנשהו (חפש את המטמון, טיול) ואז להכין להם את ההפתעה, אם אין לאן לשלח עדיף להחביא את העץ. רחוק מהעין פחות מפתה לגעת לפני הזמן.

בעיני זהו רעיון נפלא וכפי שמראות התמונות החגיגה היא גדולה. מומלץ מאד....

ועוד בעיניני עצים פעילות מסוג אחר ששמעתי עליה לפני מספר שבועות וחשבתי בליבי שהיא נפלאה להעביר לילדים במסגרת ביתית או בית ספרית ועוד אעשה אותה בעתיד.
יוצרים מספר עצים: עץ התודה, עץ חברות, עץ הכבוד, עץ ואהבת לרעך כמוך, עץ ושמחת בחלקך וכמובן ניתן להוסיף עצים כיד הדמיון. הרעיון מאחורי העצים הללו שהילדים ירשמו חוויות שלהם בנושא העצים יבואו וידביקו את הדף על העץ ויספרו, מורה שעשתה פעילות שכזו בבית הספר אמרה שלא יאמן אילו דברים הצליחו להוציא העצים הללו מן הילדים, נשמע מסקרן מאד.