תפרתי ממנו בתחילה מחברת אחת... ולמה מחברת? משום שהבטחתי הבטחה לפני זמן מה, אני לא בטוחה בכלל שזו שהבטחתי לה הבינה זאת, אבל מכיוון שאני יודעת שהיא נכנסת לבלוג שלי מדי פעם, אז מקווה שהיא תבין. דודה שלי, שאני מאד אוהבת , ולא יוצא לנו להתראות הרבה, בקרה אצלי לפני זמן מה. מאד רציתי לתת לה משהו שהכנתי, הצעתי לה מחברת, מאחת המחברות שהיו לי על המדף (כשהייתי בשוונג של מחברות), והיא אמרה שהיתה הופכת אותה למחברת מתכונים.... פולניה שכמוני ישר אמרה שמחברת מתכונים לא מתאים שתהיה כרוכה בעטיפת כותנה (היא תתלכלך....) כשמיד עלה במוחי הרעיון לתפור עטיפה משעוונית. והבטחתי לה: "אני אתפור לך אחת אחרת מתאימה יותר....". מאז הספקתי לתפור כאמור משעוונית של איקאה, עטיפה לתופרת המתחילה... אך לצערי בד השעוונית של איקאה מתאים אך ורק לפרויקטים גדולים יחסית בשל גודל הנקודות והמרחק הרב שלהן וגם זה שהן עומדות בשורה כמו חיילים.
עכשיו אתם יכולים לתאר את שמחתי כאשר מצאתי בד שעוונית, עם נקודות קטנות, פחות מסודרות, לפחות החיילים באלכסון, ועוד אדום עם נקודות לבנות כמו שאני אוהבת. מיד כשחזרתי הביתה ידעתי שאני יכולה לקיים את הבטחתי ולדעתי באותו היום היתה המחברת מוכנה. אז חוויצקה....השאלה שנשאלת היא האם להשאירה אצלי עד שאראה אותך? או לשלוח לך אותה לבקעה הרחוקה? בכל מקרה , המחברת עם הטבח מחכה לך. שתמלאי אותה במתכונים מבישוליך הנפלאים....אולי ככה נזכה קצת להדרכות ממטבחה של סבתא נחמה....
אז הנה המחברת נשענת על מכונת התפירה שלי... הזדמנות לעשות הכרה איתה. נעים מאד... סובינה, ג'ינס וסטרצ'.
נכון אני תמיד אומרת שישנם הקשרים בין הרשומות שלי והעבודות שאני עושה?.... אז בזכות חברתי שלה תימסר המחברת מחר.... הכרתי "חברה" חדשה, שמאז אנחנו מתכתבות ומכירות אט אט, שבזכותה קניתי אולי את השעונית הזו... כי היא סיפרה לי שהיא קנתה שעונית אדומה עם נקודות אמנם בעיר בצפון (בטבריה? חיפה? קצרין?), וחשבה עלי, אז הנה גם אני קניתי שעונית בעיר במרכז (בתל אביב) וחשבתי עליה...וגם בזכות זה שקיבלתי ממנה לפני שעה קלה מכתב, לא התעצלתי והתישבתי לכתוב רשומה על השעוונית.