‏הצגת רשומות עם תוויות מחברת שעוונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחברת שעוונית. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 23 ביולי 2010

מעשה בשעוונית אדומה עם נקודות לבנות....

החופש הגדול בעיצומו, אני קצת חסרת זמן ושקט, אנרגיה ומוזה לחשוב בכלל על יצירה בימים אלו. ובכל זאת שעוונית אדומה עם נקודות לבנות שנקנתה בדיוק לפני שבוע מחנות בצמוד לשוק הכרמל, עת טיילתי עם ביתי הבכורה לרגל יום הולדתה ב"עיר הגדולה", עשתה לי שמח בלב ולא הצליחה להשאירני אדישה. (מדהים... יש כאלו שתכשיטים יקרים משמחים אותן, יש כאלו שבגדים או נעלים ויש כאלו כמוני... שבד שעונית ב 12 שקל עושה להן את היום, בעצם את כל השבוע כי מאז אני רק מסתכלת על הבד הפרוס בחדר העבודה שלי ומחפשת עבורו ייעודים שונים.
תפרתי ממנו בתחילה מחברת אחת... ולמה מחברת? משום שהבטחתי הבטחה לפני זמן מה, אני לא בטוחה בכלל שזו שהבטחתי לה הבינה זאת, אבל מכיוון שאני יודעת שהיא נכנסת לבלוג שלי מדי פעם, אז מקווה שהיא תבין. דודה שלי, שאני מאד אוהבת , ולא יוצא לנו להתראות הרבה, בקרה אצלי לפני זמן מה. מאד רציתי לתת לה משהו שהכנתי, הצעתי לה מחברת, מאחת המחברות שהיו לי על המדף (כשהייתי בשוונג של מחברות), והיא אמרה שהיתה הופכת אותה למחברת מתכונים.... פולניה שכמוני ישר אמרה שמחברת מתכונים לא מתאים שתהיה כרוכה בעטיפת כותנה (היא תתלכלך....) כשמיד עלה במוחי הרעיון לתפור עטיפה משעוונית. והבטחתי לה: "אני אתפור לך אחת אחרת מתאימה יותר....". מאז הספקתי לתפור כאמור משעוונית של איקאה, עטיפה לתופרת המתחילה... אך לצערי בד השעוונית של איקאה מתאים אך ורק לפרויקטים גדולים יחסית בשל גודל הנקודות והמרחק הרב שלהן וגם זה שהן עומדות בשורה כמו חיילים.
עכשיו אתם יכולים לתאר את שמחתי כאשר מצאתי בד שעוונית, עם נקודות קטנות, פחות מסודרות, לפחות החיילים באלכסון, ועוד אדום עם נקודות לבנות כמו שאני אוהבת. מיד כשחזרתי הביתה ידעתי שאני יכולה לקיים את הבטחתי ולדעתי באותו היום היתה המחברת מוכנה. אז חוויצקה....השאלה שנשאלת היא האם להשאירה אצלי עד שאראה אותך? או לשלוח לך אותה לבקעה הרחוקה? בכל מקרה , המחברת עם הטבח מחכה לך. שתמלאי אותה במתכונים מבישוליך הנפלאים....אולי ככה נזכה קצת להדרכות ממטבחה של סבתא נחמה....
אז הנה המחברת נשענת על מכונת התפירה שלי... הזדמנות לעשות הכרה איתה. נעים מאד... סובינה, ג'ינס וסטרצ'.
ומכיוון שאהבתי את התוצאה של תפירת השעוונית, תפרתי במשך השבוע עוד אחת, הפעם לרגל יום הולדתה של חברה טובה שנסעה לה לניו יורק הרחוקה לפחות לשנתיים. מכיוון שהיא הגיעה לחופשת מולדת קצרצרה של מספר ימים בתוכם נכלל יום הולדתה, הכנתי לה מחברת שבה תוכל לתעד ולספר את חוויותיהם בעיר הגדולה, הצפופה הזו והמופלאה הזו...כך מספרים(שטרם ביקרתי בה.... אבל עכשיו כאמור אולי תהיה לי הזדמנות....)

האמת שהתלבטתי אם לפרסם את הרשומה הזו, כאמור שתי המחברות עוד לא היגיעו ליעדיהו, אחת תימסר מחר ובהתחשב בשעה עתה 2:22 בלילה אין סיכוי שבעלת השמחה תראה אותה על המחשב. השניה אני עוד לא סגורה איך תימסר וקצת קשה לי להתאפק. אז קצת קלקלתי את ההפתעה.
נכון אני תמיד אומרת שישנם הקשרים בין הרשומות שלי והעבודות שאני עושה?.... אז בזכות חברתי שלה תימסר המחברת מחר.... הכרתי "חברה" חדשה, שמאז אנחנו מתכתבות ומכירות אט אט, שבזכותה קניתי אולי את השעונית הזו... כי היא סיפרה לי שהיא קנתה שעונית אדומה עם נקודות אמנם בעיר בצפון (בטבריה? חיפה? קצרין?), וחשבה עלי, אז הנה גם אני קניתי שעונית בעיר במרכז (בתל אביב) וחשבתי עליה...וגם בזכות זה שקיבלתי ממנה לפני שעה קלה מכתב, לא התעצלתי והתישבתי לכתוב רשומה על השעוונית.



אז עוד תמונה או שתיים על השעוונית והתוצרת...


שילבתי מבפנים בד כותנה שנראה כמו פישתן מאיקאה...




יום רביעי, 7 ביולי 2010

מחברת מנוקדת לתופרת המתחילה....

מדהים איך לפעמים ישנם מקומות שנמצאים מתחת לאף שלנו, אנחנו יכולים לחלוף על פניהם שנים ולא להיות מודעים כלל לקיומם. כך לגבי המקום בו תתקיים סדנת התפירה לתופרת המתחילה. במקרה התודענו למקום דרך חברה משותפת, הלכנו, בדקנו, הוקסמנו מהרעיון העומד מאחורי המקום, מהפשטות (בית שכור ישן מראשיתה של העיר שעוד היתה מושבה), מתכנית הלימודים.... כמובן שנרשמנו (לא לפני ששאלתי אם יש גם לגדולים), עכשיו מה שנותר הוא לקוות שכגודל הציפיה כך תהיה ההצלחה. קיבלנו רשימת חומרים.... כשיש אמא תופרת בבית, כמובן שכל החומרים נמצאים בהישג יד.... הדבר היחיד שהיינו צריכים לקנות היה מחברת משובצת שתשמש כמחברת תפירה. אז אם כבר קנינו .... אז עשיתי אותה חגיגית וצבעונית לרגל המאורע.
בד שעוונית מנוקד בחוץ, עוד קצת נקודות מבפנים, וילדה שמחזיקה מחט עם חוט כקישוט.
קצת צילומי בית למחברת... אני עוד מתלהבת מהעובדה שהצילומי בית מאז הסדנה אצל דנה יוצאים לא רע בכלל, כשיודעים סוף סוף איך לשלוט קצת במצלמה...(עוד רחוקה הדרך....). אז קצת צילומי אווירה (מזל שלא רואים את כל הדברים שהזזתי הצידה כדי שהצילומים יהיו ראויים).
אגב המחברת מצולמת על רקע פרחים מעיסת נייר שנעשו על ידי התופרת המתחילה לפני כשנה ומקשטים כמובן את ביתינו.


מבט מקרוב אל המחט עם החוט שמחזיקה הילדה....



ועוד מבט כיצד נראית המחברת מבפנים.



התבקשתי גם לתפור נרתיק לסיכות ומחטים... מצאתי איזשהו רעיון... כמובן שלא הכי פשוט ( למה לפשט אם אפשר להקשות???) מקווה שאצליח לעשות אותו עד שהקורס ייגמר...