התמונות צולמו בחופש הגדול של השנה הקודמת....חישוב מהיר מוביל לכך שהעוללים והעוללות שיצאו מהבטנים הללו כבר חגגו יומהולדת שנה לא מכבר....הזנחה פושעת של הבלוג גרמה לי להתמהמה משום מה....
מאז עברו כבר די הרבה מים בירדן.....
באחת מגיחות הבוקר הקצרצרות שלנו לבריכה בקיץ, ראיתי לפתע יוצאת מן המים בחורה יפיפיה עם בטן ענקית ומדהימה.
ממש כמו בסרטים שיש מין ענן כזה מעל הראש...הבחורה הזו העירה מיד את המוזה שבי....לרגע היא נראתה לי כמעט כמו ונוס של בוטיצלי שעמדה לה בתוך הצדף, (תחליפו מהדמיון את ריח הכלור מהבריכה לריח של ים ואת רעש הילדים הצווחים בתוך הבריכה לרחש הגלים שבים) ידעתי מיד שאת הבחורה הזו עליי לצלם. שתבינו לא הכרתי כלל את הבחורה הזו.....זיהיתי רק שפעם לפני די הרבה זמן...בזמן שצילמתי את בני בשלוליות (ואפילו הראיתי לכם חלק מהתמונות) היא נכנסה לי לפריים עם ביתה הקטנה בעודה הולכת עימה לטייל. אפילו לא הייתי בטוחה שזו היא...
לפתע ראיתי שה"בטן" שלה פוגשת עוד "בטן" הפעם מוכרת יותר מהישוב שלי. "אני מוכרחה לצלם אותן" מלמלתי לעצמי בקול רם...."טוב אני הולכת לשאול אותן"....שוב מלמלתי.....כשבראש כבר היתה לי התמונה במלואה כיצד אצלם את ההריוניות היפות.
לפתע ראיתי שה"בטן" שלה פוגשת עוד "בטן" הפעם מוכרת יותר מהישוב שלי. "אני מוכרחה לצלם אותן" מלמלתי לעצמי בקול רם...."טוב אני הולכת לשאול אותן"....שוב מלמלתי.....כשבראש כבר היתה לי התמונה במלואה כיצד אצלם את ההריוניות היפות.
"אמא, את באמת הולכת לשאול?" פנו אליי בפליאה ילדיי (פליאה זו מחמאה...יותר נכון הם היו בשוק) " את בכלל לא מכירה אותה.....אז מה, פסקתי". כנראה שההשראה היתה גדולה מהכל, ובין רגע איבדתי לחלוטין את ביישנותי. מי שמכיר אותי יודע שפניה לאנשים שאינני מכירה זו לא אחת מדרכי התנהגותי.....בקושי אני פונה אל אלו שאני כן מכירה.
אך מכיוון שלמדתי במהלך לימודי הצילום, מעבר לכמה וכמה שעורים משמעותיים בתחום הצילום גם על החיים בכלל ועליי בפרט, החלטתי לנסות (מה אני יכולה להפסיד...מקסימום יאמרו לי לא....) וניגשתי אל שתי ההריוניות בביקיני שישבו להן ופטפטו על שפת הבריכה.
תאמינו לי זה לא היה ענין של מה בכך לגשת אליהן ולומר: "ההריון שלכן יפיפה ואני חייבת לצלם אתכן פסקתי....מסכימות???" , הרגשתי קצת כמו בחור שבא להתחיל עם בחורה וחושש לרגע מהתשובה, בכל זאת לא בכל רגע במהלך שחיית בוקר של חודש תשיעי פונים אליך בהצעה לצלם אותך.
להפתעתי הרבה הן ענו שתיהן "בכיף" .
ואני נשמתי לרווחה.....
בירור זריז הבהיר לי שהזמן דוחק ואחת מהן (ונוס שלי) אמורה ללדת בעוד מספר ימים.
קבענו לתחילת השבוע הבא (משמע 4 ימים מיום הקביעה) ואני רק התפללתי שהיא (המוזה) תתאפק ולא תלד לפני התאריך המשוער.
בדרך הביתה מהבריכה בכדי להשלים את התמונה שכבר היתה בראשי....צלצלתי להריונית שלישית, הפעם היה מדובר בחברה, שלה כבר מזמן הבטחתי צילומי הריון ומשום מה שתינו התמהמנו עם המשימה. גם מהתשובה שלה קצת פחדתי האם תסכים להצטלם עם השתיים האחרות ב....ביקיני, אך לשמחתי היא ענתה לי מיד "בטח סומכת עליך... תאמרי מתי ומה להביא...."
ביקיני פסקתי ואף הבהרתי לה לאור שיחה מוקדמת שהיתה לנו בנושא צילום ההריון שאם תרגיש חוסר נוחות אעטוף אותה בבדים (הרי יש לי ארון מלא בהם....).
מרב שהתביישתי מהן....אפילו לא דיברתי איתן בטלפון לפני הצילומים....תיאמתי דרך החברה שאני מכירה...והתפללתי שהן תגענה....
מרב שהתביישתי מהן....אפילו לא דיברתי איתן בטלפון לפני הצילומים....תיאמתי דרך החברה שאני מכירה...והתפללתי שהן תגענה....
ביום ראשון ב10:00 בבקר הן התיצבו אצלי בבית שלושתן. לשמחתי אף אחת עוד לא ילדה. ואני חייבת לומר שהתרגשתי נורא והרגשתי די יוצאת דופן , בכל זאת הייתי היחידה בלי בטן כזו גדולה.....
על אף שיש לי נסיון רב בצילום בחטף של ילדים, בני משפחתי השונים , חברים ובכלל אנשים מוכרים....
זו היתה הפעם הראשונה בה בעצם "התכנסנו" בכדי לצלם, כשאחת המצולמות כלל אינה מכירה אותי, והשניה חלקית.....
העמדתי אותן בחדר העבודה שלי, תוך אילתור "תאורת סטודיו" מהחלון הענק שיש לי בחדר....(שכבר גיליתי במהלך לימודיי את נפלאות התאורה שבו) והתחלתי להקליק.....
אמנם כיום אחרי לימודיי הסטודיו....אני כמובן רואה את ההבדל בין תאורת סטודיו אמיתית (כזו שאני משתמשת בה כיום עם פלאשים גדולים) לזו המאולתרת בתמונה.....אבל אז אני חייבת להודות שהייתי מרוצה כמעט עד הגג......
אמנם כיום אחרי לימודיי הסטודיו....אני כמובן רואה את ההבדל בין תאורת סטודיו אמיתית (כזו שאני משתמשת בה כיום עם פלאשים גדולים) לזו המאולתרת בתמונה.....אבל אז אני חייבת להודות שהייתי מרוצה כמעט עד הגג......
כל כך נהניתי מהאווירה ומהבנות, שזה מילא אותי באנרגיה לעוד שעות רבות אחר כך, שכבר עזבו את הסטודיו.
אז זהו זה היה בעיניי הספתח הרשמי להתחיל ולצלם אנשים/נשים/ילדים/ בטנים/בעלי חיים ושאר מיני ירקות...שאינם בני משפחתי, שבאים במיוחד להצטלם......
ולמה התמהמהתי אתם שואלים??? כי רק היום (הערה: זוכרים שכתבתי את הרשומה ממש ממש מזמן...אז זהו זה כבר ממש לא היום....זה כמעט אשתקד) נתתי לבחורה השלישית את האלבום שהכנתי לה.....ולא רציתי להעלות את התמונות עד שלא קיבלתי את הסכמתה לכך....
תוך כדי שאני כותבת שורות אלו...נזכרתי (טוב עברו כבר כמה וכמה חודשים) שגם האלבומים עצמם ראויים להתיחסות....נפרדת.....אז ברשומה הבאה.....אראה את האלבומים שהכנתי להן....כי עמלתי עליהם קשות....
ובשלשות....מימין הריון שני, באמצע הריון רביעי, ומשמאל הריון חמישי....
....אז הצצה ראשונה...טעימה....
רשומות
