יריד ההתרמה לחווה החקלאית כבר בפתח ומבחינתי כמעט והסתיימו ההכנות שלי למכירה. אחרי שהראתי את מה שהכנו ביחד עם הילדים מכיתה ב 3 הגיע תורם של ה"תופינים" שלי. מכיוון שמדובר בתרומה... מה שהנחה אותי היה לייצר מוצרים שמרכיב חומר הגלם בהם צריך להיות זול יחסית וזמין. אז מה אפשר למצוא בסלסלה שלי??? מוביילים (זה מה שיצא מניסוי הכליעם שלי עוד בטרם נכנסנו לכיתה להכין עם הילדים את המוביילים). בתמונה הפותחת את הרשומה נראים כל המוביילים יחד.
מבט מקרוב ....
ועוד יותר מקרוב....
ועוד אחד....
סיכות לבביות בשלל צבעים ( נו טוב לא תמצאו כאן השתוללות טוטלית עם סקלת הגוונים, רק קצת במגבלות טעמי האישי)
וכולן ארוזות על אותו הנייר קרטון בגוון אבוקדו שכפי שרואת העיננים נמצאו לו שימושים רבים ....(האוצר שמצאתי בביג דיל)
ומתלים....שאריות העץ נתרמו מנגריה של בן המושב... אמנם למטרה אחרת (לחנוכה), לא הסתדר בחנוכה, והסבתי כמה חתיכות לטובת היריד... בשאר השאריות נעשה מתנת פרידה לילדים בסוף השנה (בשיתופם כמובן). במקום לקנות ווים....אבא שלי חתך לי פשוט מקלות....חורר את העץ והכניסם באלכסון ,זוכרים את הקו המנחה.... זול וזמין.
ועוד מתלה הפעם בגוון יותר סולידי...
וכל רביעית המתלים...
וגם שרשראות מפימו וחרוזים. את הפימו עצמו עשיתי באיזה קיץ כשהייתי "בהתקפת פימו", ההתקפה עברה חלפה לה- חרוזים רבים נשארו בקופסא צועקים כבר הרבה מאד זמן, תעשי עימנו חסד, תוציאי אותנו מהקופסא (כמעט כמו "הצלחת שמתחת" של מאיר שליו), בכל פעם אני מקשיבה להם קצת ומכינה מהם שרשראות, עגילים, צמידים, מחזיקי מפתחות ונותנת מתנות לרב. הכל נארז יפה יפה בנייר שקוף עם רפיה (עוד לא צילמתי את האריזה...אז אפשר להשתמש בדמיון מודרך). שרשראות מסוג שכזה נחטפוביריד בשנה שעברה כמו לחמניות חמות, וגם בני דודם העגילים ומחזיקי המפתחות.
ומבט מקרוב לחרוזים... לא רק רקמה היא יופי של תרפיה, גם לעשות עיגולים על החרוזים....
הצמיד שמשמאל אלו הם החרוזים הראשונים הראשונים שעשיתי מפימו , שאפילו לא חשבתי עוד על אפשרות לגוון את הצבעים והשתמשתי בצבעים של הפימו כמו שהם. הצמיד הזה שמור כבר כמה שנים (היה ל ערך סנטימנטלי מסוים), בסוף החלטנו לשלח גם אותו במכירה.... מימין מחזיק מפתחות....
ומבט לעבר העגילים......
ותקריב אחד....
ואחרון חביב...
זו כל התוצרת....אז מה שאאחל לבית הספר, שיהיה יריד מוצלח ושיאסף הרבה כסף עבור החווה וכך בשנה הבאה נוכל להביא לא רק שרקן או אוגר לסוף שבוע הביתה אלא אולי גם כבשה או עיזה או אולי חמור (את האמת אין לי מושג למה התכוונו הוגי רעיון החווה החקלאית כשאמרו חיות גדולות.....)
רשומות
