לרובינו מערכת יחסים מורכבת עם עצמינו בכלל ועם המראה שלנו בפרט.
מעטים האנשים שפתוחים וחופשיים מול מצלמה. שהרי מאחוריה לרב, בן אדם זר, ובעיקר בגלל שההתמודדות מול הצילום בעיניי היא סוג של התמודדות מול עצמך. (המבקר הגדול ביותר שלך).
עמידה מול מצלמה לעיתים מרגישה כסוג של חשיפה, התערטלות.....סיטואציה שאיננו מורגלים אליה במהלך חיי היומיום שלנו. אני עכשו במרכז, לבד...אין הסחות דעת...זה רק אני והזרקורים...והם מראים הכל.....
הרובד הנוסף והנסתר הזה שאני מצליחה לקלוט מבעד לעדשה מרגש אותי בכל פעם מחדש. כאילו לעדשה יש חיים משל עצמה, והיא קולטת פרטים שהעין הרגילה אינה רואה. היא מאפשרת לי לראות את האנשים מבפנים......לגעת בנימי הנפש....
לא פעם אני שומעת מאנשים שמגיעים אליי לסטודיו בתחילת הצילומים או סתם מאנשים שמגיבים למקצוע שלי את המשפט: " אני ממש ממש לא פוטוגני/ת".
בעיניי אין חיה כזו "לא פוטוגני/ת".....יש חיה כזו " אני לא מרגיש/ה נינוח מול המצלמה, אני מרגיש חשוף/ה". וחוסר הנינוחות הזה ניכר בצילום.
בגלל זה בעיניי צילום הוא תהליך שקורה לאט לאט.
התפקיד שלי הוא להפשיר את הקרח, להוריד את המחסומים, לקלף את השכבות....
בכל אדם ואדם יש יופי...צריך לדעת לגלות אותו ולהוציא אותו החוצה.
רובינו הם המבקרים הגדולים והאכזריים ביותר של עצמינו בנוגע למראה שלנו....המפגש הראשוני שלנו עם התמונות של עצמינו יכול ליצור טלטלה בהתחלה.....אנו לרב מתבוננים בעצמינו ללא רחמים, נמשכים לפגמים של עצמינו....מסתכלים על עצמינו בזכוכית מגדלת.
לכל אדם פנים רבות.....אני משתדלת בצילומים שלי להראות את כולן.
אני מצלמת בסדרות, לרב הסדרות שלי מגוונות מאד.....לא דומות האחת לשניה...מוציאה פן אחר בכל פעם.
היא הגיעה אליי לצילומים מחיפה הרחוקה....לצילומי תדמית.
החמיא לי כשאמרה שברשימת הצלמות שאיתן תרצה להיות מצולמת תדמיתית...רק אני הופעתי עד כה. הגיעה נרגשת מאד....מהתהליך....ואילו אני הייתי נרגשת מבואה. המעמד לא היה פשוט לה.....לשים את עצמה במרכז....בריק הזה....ויחד עם זאת לצאת אותנטית, לא היראות משוחקת.....
היה לנו מעניין ביחד....הרגשתי שאנחנו יכולות להעביר שעות רבות ביחד....מלא נושאי שיחה....השיחה קלחה....לעיתים נאלצתי לומר לה עכשו אנחנו לא מדברות....(אלא מצלמות), בצער...כי היתה נורא מעניינת....יצירתית....עם דמיון פורה...אישה של מילים.....מהסוג שכמעט כבר לא שומעים.....
עברנו תהליך....הסדרה הראשונה, לא דומה לאחרונה.....משהו נפתח בה.....זרם.
נפרדנו.....כעבור שבוע, כשהבאתי לה את התמונות....אמרה שעברה חתיכת טלטלה רגשית.....ברגע פתיחת התמונות במייל.
לא פעם כאשר אני משוחחת עם מצולמים שלי, בעיקר כאלו רגישים וביקורתיים כלפי עצמם....אני אומרת...תתבוננו שוב ושוב בתמונות....כי אני רואה את היופי בכם......אחרים רואים את היופי ואילו אתם עסוקים בפגמים....ייקח לכם יותר זמן...לעיתים בהתבוננות שניה או שלישית תגלו את היופי....
מכיוון שמיד פרסמה תמונת פרופיל עם צילום שצילמתי אותה הסקתי שכנראה היא אוהבת את התוצאה.....אחר כך שמחתי לשמוע ממנה שיש לא מעט תמונות שהיא אוהבת.....לא ענין של מה בכך. יצאו לה תמונות מאד מגוונות....חלקן מצוינות כתמונות תדמית חלקן הן ראי הנפש שלה.....
מבחינתי כשמצולם/ת אוהבים את התוצאה (למזלי זה קרה עד כה תמיד)....אין סיפוק גדול מזה....משהו שלא ניתן לכמת אותו בכל סכום שבעולם....שנותן לי בכל פעם הוכחה קטנה על שאני במקום הנכון במקצוע הנכון....
אז חרגתי ממנהגי הפעם ואני מראה את המיטב מכל הסדרות שצילמתי. מעניין אם חדי העין שבכם יוכלו לומר מי הסדרה הראשונה שצולמה? (כמובן שאינן מוצגות בסדר כרונולוגי). אשמח לשמוע.....
הבחירה תמיד קשה לי.....על מה לוותר.....היא עשתה עבודה נפלאה....שלחתי לה תמונות....שאלתי אותה אילו היא הכי אוהבת....באותה רגישות שבה היא מדברת...כך היא מתבוננת.....נדהמתי מיכולת הבחירה שלה.....היתה מדויקת להפליא.....מבלי להיות צלמת בחרה בחירה מדהימה בעיניי....זה לא דבר מובן מאליו...לעיתים הבחירה של הצלם תהיה שונה לגמרי מהבחירה של המצולם....לרב המצולם יחפש את התמונות בהן הוא נראה הכי טוב....הצלם מן הסתם יחפש את המשהו האחר...שלעיתים לא ניתן לתרגמו למילים......
הפעם בחירותינו נפגשו....
ברגעים שכאלו אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה....
מרגישה שאני מנציחה רגעים מופלאים....
מרגישה שאני עוזרת לאנשים לאהוב את עצמם...עוזרת להם להתבונן אחרת בעצמם.....
רשומות
