אני חושבת שדבר כזה עוד לא קרה במחוזותינו זה שנים רבות. מעבר לעובדה שכבר ציינתי שהייתי חסרת מוטיבציה לחלוטין להכין תחפושות השנה, על זה התגברתי בסופו של דבר בעזרתם של "הקוסמים" צמד חמד. מה שהיה יותר מטריד....שמספר ימים בודדים בטרם חג פורים התדפק על דלתינו.....לא היה עוד שום מושג בקרב "הנוער" למה היא עומדת להתחפש. היו רעיונות מספר לתחפושת משותפת עם חברה.....זמן רב עוד לפני פורים.....בסוף הענין ירד והחברה שאלה אם אולי תרצה להתחפש לבד שהרי אצלינו במשפחה מתיחסים ברצינות רבה לפורים. עכשו היא נזכרת אמרתי.... שלושה ימים לפני פורים כמה ברצינות אנחנו יכולים להתיחס? חשיבה משפחתית הולידה את רעיון הבובה על מפתח. אבל איך יוצרים תחפושת, כשזמן כמעט ואין....וגם חשק לא כל כך. דבר ראשון קוראים לדודים למשימה: "אני צריכה מפתח...אתם יכולים לעשות לי?", כשנענתה בחיוב יכולנו להמשיך לחשוב. הפעם ידעתי שהבחירה והסטיילינג יצטרכו לעשות את העבודה. שיטוט בנחלת בנימין ביום שלישי (שאולי עליו אספר ברשומה אחרת), הוביל לקניית בד טריקו מנוקד ביום שלמחרת. אליו התווספה קניית חלצה בדרום תל אביב, עם צוארון שהתאים בול לבובולינות. מה שנותר היה למצוא גרביים מתאימים....ויאללה לעבודה. תפירת החצאית לא ארכה זמן רב, אני חושבת שהכנת הגיזרה לקחה יותר זמן (כבר אמרתי שאני מאלו שעושים את החיים קשים), מכיוון שכשעשיתי את הגזרה לא לקחתי בחשבון שבד טריקו נמתח יתר על המידה.....היה צורת בהקטנה ועוד הקטנה ועוד הקטנה בשיטת הסלמי.....(או לחילופין יישור עוגה עם הסכין....)עד שהגענו למידה הנכונה. בכדי ליצור צורה כלשהי תפרתי לחלק העליון של החצאית בד מטריקו לייקרה. פה המקום לשתף, שכדאי במצבים כאלו לקנות חוטים אלסטים למה???
כי אחרי מדידה ראשונה של החצאית שכל התפרים נפרמו במהלך הלבישה....הבנתי את הענין שלקנות בד אלסטי זה לא מספיק אם אין חוט שכזה. התעצלתי לרוץ לקנות חוט , במיוחד שהיה כבר היום שלפני פורים, והיו לי עוד סיומי שתי תחפושות על הראש. הסתפקתי באזהרות כגון תלבשי את החצאית מלמעלה ודיר באלאק את קורעת אותה שוב. האיום עבד. והחצאית נותרה שלמה במדידה השניה.
לפנות ערב הגיע "צמד חמד" ובידיו המפתח, מדהים ומוזהב, עשוי להפליא כמו תמיד....ומה שנותר היה לחבר לו גומי כדי שיישב במקומו על הגב. וזהו בעצם כל התחפושת. נקשרו קוקיות אדומות, ואיפור של בובה עם ריסים מלאכותיים, ותמה המלאכה.
לכשחזרנו בשישי מבית הספר....שדה החרציות שליד הבית קרא לי לבוא לצלם את התחפושת כשהוא ברקע......אז הנה התוצאות.
ומזווית קצת שונה.... 
השילוב הזה, של הנקודות עם הפסים אדום לבן, עם החרציות והנעלים הירוקות והדוגמנית שכל כך משתפת פעולה, לא נתן לי מנוח ולא הפסקתי ללחוץ על ההדק.
וחבל שאי אפשר לראות כמה יפה היא רוקדת כשמפעילים אותה.....נותר רק לדמיין. 
הרשומה הזו נכתבה לפני מספר ימים וחיכתה בשקט בשקט....עד שיותר לה להתפרסם....מסתבר שכמו תמיד לא קראתי את האותיות הקטנות, ומיד עם פרסומן של התחפושות בפורום טכסטיל וליבוד ניתן היה לפרסם בבלוג. טוב אז מוטב מאוחר מלעולם לא.....קבלו תחפושת ראשונה.....שתיים נוספות בדרך...... 
רשומות
