‏הצגת רשומות עם תוויות צביעות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צביעות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 במרץ 2010

מעשה בכיסא

פעמיים בשנה מקבלים התושבים מכתב בתאי הדואר ובו הם מתבקשים להוציא בתאריך מסוים פסולת גדולה לאיסוף. זה קורה לפני החגים ראש השנה ופסח. ואז זה הזמן בו אפשר למצוא מציאות ברחובות. הכסא הזה הושלך לרחובות לפני שנתיים , ומיד אימצתי אותו לחיקי.
אז נכון שהוא לא היה נראה כפי שאתם רואים בתמונת הפתיחה, הוא היה חום ומלוכלך, רגלו שבורה, והקפיצים הרוסים.
אבל למרות מראהו העגום מיד זיהיתי את הפוטנציאל הטמון בו. דבר ראשון הוא נשלח לתיקון הנידנוד והקפיצים השבורים אצל אבי וחזר אלי עומד איתן. השלב של התיקון הוא בדרך כלל מהיר מאד אבי הוא מסוג האנשים של כאן ועכשיו??? מהשלב שחזר מתוקן עמד הכסא עוד זמן רב בביתי, מכיוון שאני מהסוג בדיוק ההיפך מכאן ועכשיו ....אני שם ומחרכך ( שילוב של מחר ואחר כך). אבל גם לי וגם לכסא היתה הסבלנות לחכות... ובסוף הגיע תורו.
הנה הכסא עומד על הראש במחסן שלו במהלך בדיקת הקפיצים שלו.

והנה תמונה גרועה במיוחד של הכסא לפני השיפוץ. אני חייבת לומר שהריפוד המקורי של הכסא היה יפיפה בעיני , רק היה משופשף וישן בכדי להשאירו.

תמונה בה נראה הכסא לאחר שיוף וצבע.

עוד מבט מקרוב אל השיופים.

אחרי השיפוץ הכסא חזר לאבי לריפוד מחדש. מכיוון שיש לי כל כך הרבה בדים אגורים בקופסאות לקחתי אחד מהם שהתאים בצבעיו על אף שאינו בד ריפוד כי עם בד כותנה פשוט שנקנה בנחלת בנימין בבדים למעצבים. אמרתי במקרה הכי גרוע נרפד אותו שוב. בינתיים הריפוד מחזיק מעמד, אבל טיפה מתקמט.

ולמה אני מספרת את סיפורו של הכסא??? מכיוון שעמלתי כל הבקר לנקות את כמויות הג'יפה האדירות ( מצטערת אין מילה יותר נכונה למה שיצא ) מהשידה שמצאתי לפני שבועיים שלושה, והייתי חייבת להזכיר לעצמי שהשידה שווה את המאמץ ובסוף יצא ממנה משהו ( חוץ מטינופת ועכבישים.... מה לעשות זה מה שיצא). יש לי תחושה שהשידה הזו עמדה זמן רב בחוץ ולכן אני תוהה אם המאמץ איננו מיותר האם העץ במצב טוב, ואם אכן אצליח לנקות אותה היטב. חלק מהלכה שהיה על השידה התקלף לו מהשמש , אבל חלק ממנה עומד איתן ואין לי עוד מושג איך אקלף אותה...
מאז נמצאה השידה, קיבלתי גם "מתנה לחג" מאחי, אמנם היא הובאה אלי לא ארוזה בנייר צלופן עם סרט, אלא על עגלה עם גלגלים וגם היא נמצאה לפני שבוע ברחוב, במצב טוב יותר מקודמתה , מדובר בשלחן ארונית עבור מכונת תפירה, עם פדל של פעם, ומקום מיוחד לחוטים ופתח מלמעלה להניח את המכונה. עוד לא צילמתי, היא צריכה לחכות לתורה. נראית מציאה שווה למדי. או שאכן תשמש אותי לשלחן עבור מכונת התפירה שלי או שתעבור הסבה ותהפוך לארונית לאחסון.

יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

ריח השוקולד ניחוח הנפטלין





יש רק אפשרות אחת מרגשת יותר מאשר למצוא ברחוב פריט כלשהו שמישהו זר ובלתי מוכר החליט שאין בו צורך עוד והיא למצוא במגרש הפרטי שלך ומשפחתך פריט שכזה ואז ערכו עולה שבעתיים בשל הניחוח הנוסטלגי שלו...
כך היה עם ארון המטבח הישן של הדודה רוח'ל (שיכול בקלות לחגוג יומהולדת 75 , תלוי אם הוא היה רהיט חדש אצלה או ישן ואז גילו מגיע אף יותר גבוה....לדעתי הוא משהו משנות ה- 30 )
שנים הוא שימש כארון מטבח ובו ישבו להם בנחת שוקולדים וסוכריות בתוך קופסאות פח מריחים בריח נפטלין.... יש לציין שהשוקולדים הריחניים הללו הכניסו בשל כך מושג חדש ללקסיקון העברי של משפחתינו שזר לא יבין זאת שאומר......"בטעם היה ריח" והמבין יבין....
ברבות השנים אף אחד לא חפץ בארון הישן יותר ( כנראה שלא ראו את הפוטנציאל הגלום בו) והוא הגיע אלי. אני חייבת להתוודות שבגלגולו הראשון של הארון אצלי, עוד שלא הייתי בעניני צורה וצבע לפני אי אלו שנים, ידע הארון ימים גרועים יותר ומזל שלא צילמנו אותו ב"מלוא הדרו" (כמעט כמו להוציא תמונות של מישהו מבית ספר תיכון עם בלורית מזעזעת וצבעים בשיער -כמו שאומרים יש תקופות שעדיף שלא יהיה להן תיעוד...)
חלפו השנים חזר לי הטעם , הצבע ה כ ח ו ל קולף וגם ציורי השמש והירח שופשפו היטב, לא השארתי שום הוכחה "לטעם המשובח" שהיה לי , הארון נצבע מחדש הפעם בצבע סולידי יותר, ידיות העץ נצבעו בירקרק עם נקודות ורודות . (קשה קצת להבחין בפרטים כי הצילום מרחוק). השוקולדים והסוכריות מדיפי הנפטלין בתוך קופסאות הפח, פינו מקומם לקופסאות פח מעשה ידי ועוד לאי אלו פריטים צוברי אבק (אבל מי סופר) בחדרה של ביתי.
הארון במחסן לאחר הסרת כל הראיות לטוב הטעם שהיה לי לפני מספר שנים....

מבט נוסף על הארון במתכונתו הנוכחית, התצלום צולם בבקר יום ההולדת של ביתי שהפך למסורת משפחתית ובו מחכות המתנות בחדר עם זריחת השמש.... ופתיחת העיניים של ילד/ת היומהולדת. הפריטים על הכסא (אם ניתן להבחין בו בכלל) הם כל מיני מתנות שתפרתי , תיק , מטפחת שיער ומצעים תואמים (אותם לא תפרתי רק מצאתי בבד זהה). ואם לומר את האמת טוב שיש את תרוץ היומהולדת ל"סדר המופתי" בחדר, אבל בואו נודה באמת לא הכל שם נמצא רק בגלל יום ההולדת....
מתחת למתנות ליד הכסא הנעלם יש גם שלחן לבן אבל כמו בסיפור על האיש הכחול או בעצם אולי הירוק...של יהונתן גפן ("אני, אני מסיפור אחר")...