אנשי השלג

אני חייבת להתוודות....אחרי שנרשמתי בפורום טכסטיל וליבוד להחלפת קאואוי, ואחרי ששוטטתי די הרבה לחפש מה זה בדיוק קאואוי, (איך לעזאזל כותבים את השם הזה בכלל???) הגעתי למסקנה שאני בכלל לא כל כך אוהבת קאואוי. זה הרגיש לי קצת פלקטי מדי, כמו קישוטים על עטיפות של סוכריות זולות מסין (מקווה שאני לא מעליבה אף אחד...) הדמויות עם פרצופיהן היו דומות מדי...זו לזו ודי הרבה זמן חיפשתי למצוא קאואוי כלבבי. בו זמנית נרשמתי לשתי החלפות...החלפת הקאואוי בפורום טכסטיל וליבוד והחלפת רקמה בקומונת פרידה ונומה. מכיוון שנושא הרקמה שבה את ליבי חשבתי שבשתי ההחלפות אשתמש ברקמה, מה שבלבל אותי עוד יותר, היתה העובדה ששתי הנמענות שלי היו בעלות שם זהה. מכיוון שעבדתי על ההחלפות בו זמנית ובסופו של דבר עשיתי אותו מוצר...כרית...כל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי...איזו החלפה היא קאואוי ואיזו רקמה. ותאמינו לי זה היה מבלבל. מכיוון שלא כל כך התחברתי לדמויות הקאואוי, לרובן בכל אופן, הרשיתי לעצמי לאמץ משפט שכתבה הוגת ההחלפה..." כל מה שחמוד"...ומכיוון שבאחד משיטוטיי בחיפושים אחר קאואוי כלבבי ראיתי שגם אנשי שלג....לעיתים נכנסו תחת ההגדרה הזו...ואליהם דוקא יש לי חיבה מיוחדת....החלטתי ללכת על המוטיב הזה. המוטיב אנשי שלג נבחר....התלבטתי בין תיק לכרית...החלטתי שדוקא כרית תהיה מתאימה יותר לאנשי השלג. קיללתי על ההחלטה הזו...שהגיעה יום אחרי שפקדתי את איקאה (מכיוון שבניתי על כרית בגודל שיש באיקאה) אם כבר חורף....אז חיפשתי בד חורפי..שתפרתי ממנו פעם חצאית חורפית לביתי....הוספתי גם איזה פתית שלג לקישוט. ואתן לתמונות לדבר... מהרגע בו הייתי כבר נעולה על המוטיב ועל הפריט הדרך היתה קצרה ובמהרה היתה לי כרית מוכנה....די הרבה זמן היא חיכתה עד שאסע שוב לאיקאה במיוחד בכדי לקנות את המילוי....

נמענת ההחלפה שלי היתה hilla696 שבהתכתבות איתה ביקשה משהו לעצמה...עדיפות לדברים שימושיים...ובנוגע לצבעים ניתנה לי יד חופשית....איזה כיף. הכרית כבר נשלחה לפני יותר מ10 ימים...והתקבלה בברכה....ועתה אתן לתמונות לדבר...

הכרית בשלב ההכנה....אנשי השלג מחוברים בסיכות.....ושימו לב היכן שלחן העבודה שלי.....הוא פשוט עמוס לעייפה אז אני עובדת על הרצפה (כתשובה לחגית ממשחק מילים).....כאן על הרצפה אני עובדת אם יש עליה מקום.

מעולם לא קרה לי שצילמתי כלכך הרבה תמונות בכמה סיטואציות שונות והתמונות פשוט יצאו רעות לטעמי...עשיתי לכרית הזו בוק ארבע פעמים...ורק הפעם האחרונה היתה ראויה לדעתי...להראות... הצילומים הללו נלקחו ממש לפני האריזה הסופית של הכרית והנסיעה לדואר....

שלישית אנשי השלג....ואח נוסף שלהם על כרטיס הברכה....

מבט מקרוב על כרטיס הברכה שצורף לכרית.....תפור ורקום כמו אחיו שעל הכרית.

תקריב על פתית השלג....לו עשיתי תיפורים אדומים....קצת קשה לראות אותם.

תקריב אחרון חביב על כרטיס הביקור.....

אתמול שמעתי ברדיו שגם בדצמבר לא רואים סימנים של חורף....אז אולי אולי אנשי השלג הללו יביאו עימם קצת קור וגשם וחורף??? הלוואי.....

תופרת עוגיות

מספר ימים ואף שבועות לפני חג המולד מתחילים לחוש את ההתחגגות באוויר.
תמונות מעבר לים מראות כי החנויות לובשות צבעי חג (אדום, ירוק, לבן) ובתי האנשים משנים פניהם.
אם מפליגים על כנפי הדמיון אפשר לשמוע את הפעמונים במזחלת עמוסת המתנות של סנטה קלאוס, הרתומה לאיילי הצפון ודוהרת לה בשלג בחפוש אחר ילדים מאושרים...
לראות את הגרבים התלויות ליד האח (מחכות לבואו של סנטה בכדי שימלא אותן) ואת עץ האשוח המואר והמקושט...

חזרה למציאות... גם אצלינו האוויר מתקרר בהדרגה אבל כדאי שנקטין ציפיות לגבי השלג, ואם ממש אעשה מאמץ במקום פעמוני המזחלת אוכל לשמוע את המואזין של רמלה (מה לא דומה?)

אבל מדוע לקלקל את האווירה, הרי גם אצלינו הבית מתמלא באור (היום נר ראשון של חנוכה) ואת האמת זהו חג מקסים, וגם אצלינו מקבלים מתנות, אמנם הן לא מחכות לנו בתוך גרביים אלא בצורת מצלצלים שנקראת דמי חנוכה...כן כן קצת יותר מעשי כיאה לנו היהודים.
ולכן חשבתי כיצד ניתן לתרגם את האווירה הזו כאן אצלינו בלבנט...

הדבר הראשון שעלה לי בראש היו עוגיות הגינגרברד המסורתיות, שהינן כיבוד חג המולד הכי מפורסם בכל העולם.
מכיוון שאני כל כך אוהבת את הדמויות הללו, טרחתי להעשיר את הידע בנוגע אליהן ואפילו למצוא את הקשר שלהן לכאן לאגן הים התיכון.
הגינגרברד הופיעו לראשונה באירופה המרכזית בימי הביניים, והיו עשויות מסוכר ותבלינים שהובאו מהמזרח התיכון על ידי חיילים שחזרו ממסעות הצלב.
באנגליה הגינגרברד היו רק דרך לשמר את הזנגוויל ורק במאה ה 19 הן החלו להיות מיוחסות לחג המולד (הנה החכמתי..)

מכיוון שאני מאד אוהבת את הדמויות הכנתי לא פעם גינגר ברד מחומרים שונים.
את העוגיות הללו תפרתי כתרומה ליריד שהתקיים בבית הספר שמטרתו היתה הקמת פינת חי עבור הילדים. היריד היה מן הפנינג ססגוני בו כל אחד הביא על פי יכולותיו וכשרונותיו, החל ממכירת בגדים ומשחקים משומשים, מכירת תוצרת חקלאית, מכירת אוכל מוכן, תצוגת מכוניות ישנות, עבודות יד למינהן וכלה במכירה פומבית של עיזה פזיזה.
היריד היה הצלחה גדולה ובסופו נאסף סכום מכובד מאד להקמת פינת החי.
השנה הילדים כבר נהנים משעורי פינת חי ומקבלים חיות מחמד לסופי שבוע וחופשים.

מלבד עוגיות הכנתי ליריד גם מחזיקי מפתחות שונים מלבד, שרשראות חרוזים עם פימו, עגילים, וסיכות ראש (התמונה הראשונה) מדגם של כמה מחזיקי מפתחות מן היריד... שנחטפו כמו לחמניות טריות

חוץ מתפירת מחזיקי מפתחות למיניהם תפרתי גם עוגיות , את הזנגוויל החלפתי בחמאה....בסוף לא נשארה אפילו עוגיה אחת

בברכת חג אורים שמח.....