ממש כמה ימים אחרי זה, מצאנו לו חברה ואולי היה זה חבר ליד הבית (אני כבר לא זוכרת אם ממש ליד הבית, או שהוא נסע איתנו קצת במכונית) בכל מקרה הבאנו לצב שלנו חבר/ה שלא יהיו לו משעמם.
וכשיש שניים אז גם לצב לא שיעמם אבל בטח ובטח לנו לא היה משעמם......
ערכנו השוואת גדלים, צבעים ומספר ריבועים על הגב.....
הם הוו עבורינו תעסוקה נפלאה בימי סוף החורף- אביב, בתנאי כמובן שמצאנו אותם בחצר, לפעמים לפעמים מצאנו אחד מהם, לעיתים נדירות יכולנו למצוא את שניהם....
אתם רואים הם ממש חברים (מרב פחד הם לא מעיזים להוציא את הראש).....
אפילו בדקנו מה יש להם מלמטה......לראות מאיזה מין הם....לא נראה לי שאנחנו כל כך מבינים בזה....עד היום אין לי מושג אם היו אלו צב או צבה, וגם לא כל כך נראה לי שהם נהנו מהבדיקה הזו...... ומההיפוכים שעשינו להם.....
אפילו ערכנו תחרויות ריצה ביניהם....המושג "הולך כמו צב" התברר כמופרך לחלוטין, מכיוון שהם רצים ממש מהר....לא פלא שבמשל הידוע, הצב ניצח את הארנב..... לא רק בגלל יהירותו של הארנב, אלא גם בגלל מהירותו של הצב....בכל מקרה בתחרות שלנו נראה שהצב הצעיר ניצח....החלטנו שהוא הצעיר כי הוא היה נראה פחות משומש....יותר מבריק.....
בקיצור צעצוע נחמד היה לנו, עד שיום אחד לא מצאנו אותם יותר....כנראה שנמאס להם (ואני ממש מבינה לליבם) והם ברחו להם לחצר אחרת....בטח בלי ילדים.....או אולי לפרדס....
תראו מה מצאנו ......נכון שהיה נחמד להאמין שאולי מסיפור האהבה שלנו נולד לו צבי צב??? אבל כאמור, אין לי מושג אם הזוג שלנו היו בני מין שונה, ומי יודע היכן הם בכלל??? ואת צבי צב הקטנטן מצאנו בכלל ב 2006 , שנתיים בערך לפני שמצאנו את זוג האוהבים....אבל הייתי חייבת להכניס אותו לסיפור...
ורק שתראו כמה מרגש היה למצוא צבי צב כזה קטן וכמה כמוהו יכולים היו להיכנס בתוך הכפכפים שלי....
צילומים מקסימים!
השבמחקבילדותי הסתובבו יותר צבים חופשי, ואחד גם אימצנו הביתה לתקופה קצרה בתוך ארגז, בסוף שחררנו אותו בשדה. היתה פחות מודעות להגנה על חיות בר, צער בעלי חיים וכו'...
תמונות מזכירות נשכחות!
צודקת, למרות שיצא לנו לראות כמה וכמה צבים בשנים האחרונות....גם בתור גדולה זה תמיד מרגש אותי למצוא צב.... שכשאמרתי שאימצנו אותם....פשוט נתנו להם להסתובב קצת בחצר....על הדשא....ואחר כך הראנו להם את השער החוצה....
השבמחקצילומים מתוקים מתוקים
השבמחקאני אפתור לכם את החידה- אם זוית הצילום לא מטעה אלו שתי נקבות.
החלק התחתון של הנקבה ישר ואילו של הזכר קעור (דמייני איך הוא עולה על הנקבה ותביני שלא יכולה להיות לו "בטן" ישרה כל כך :-)
והכי הכי אהבתי את הצבון הקטון מתיקות אין קץ
הצבון הקטן מתוק מתוק, צילומים יפים.
השבמחקלמדתי משהו חדש....אית הצלחת לראות את המאחורה שלהם??? אני לא הצלחתי...אני רק מדמיינת ממה שכתבת לי... וורד אני משום מה לא מצליחה להגיב לך בבלוג..לא יודעת למה....
השבמחקמקסים לגמרי!
השבמחקוהדרך לזהות בין זכר ונקבה בצבים-
לזכר יש שקע בבטן (עוזר כשמטפסים על נקבה) ואצל הנקבה הבטן שטוחה (הלואי והייתי צבה...)
צב צביים מתוקיים. מקסים. חיה כל כך ישראלית. באנגליה אין צבים כאלה!!!! (הם קפאו בקור.....)
השבמחקהיי. מוזר שאת לא מצליחה להגיב. אולי תכתבי לי איפה בדיוק הבעיה. ורד
השבמחקתודה על תגובתך. בקשר לשאלתך, מתחת לחלון תגובה, בהגב כ: תבחרי חשבון GOOGLE , יבקש ממך דוא"ל וסיסמא (של הבלוג). או שכשאת נכנסת לבלוג ברגע שאת לוחצת על היכנס גם מבקש אותו הדבר. ואז אמור לתת לך את "נקודות" בשם המגיב...בהצלחה...
השבמחקאיזה פוסט חמודי, נהניתי
השבמחק