תמונת מראה של הטבע

בטח כמו בכל משפחה גם אצלינו ישנם מילים או משפטים שנאמרו על ידי אחד הילדים או על ידינו ההורים באיזשהו דו שיח עם אחד הילדים שהפכו עם השנים לנכסי צאן ברזל של משפחתינו. ואנו ממשיכים להשתמש במונחים הללו שזר לא יבינם לעיתים.

כך מילים כמו טישואלט ( הכלאה בין נייר טואלט לטישו שנעשתה בידי פעוטה בת שנה וקצת) הפכו למילה נרדפת לנייר טואלט אצלינו בבית או משפט כמו שים ראש שבמקור היה נאמר לאחד הילדים שהתקשה להירדם בלילה ועם השנים אומץ אף על ידי כמה מחברי המשפחה ונאמר כיום בקונוטציה אחרת שמשמעותה, אתה שב בשקט, (שים ראש) ,יכולתי להרחיב את התאור על עוד מילים ומשפטים נוספים אולי פעם אכתוב על זה כנושא בפני עצמו. ולמה בכלל נזכרתי בזה??? בגלל משפט אחר שנאמר בידי הפעוטה הצעירה יותר, שכבר בכלל אינה פעוטה....זה היה לאחר סיבוב סידורים נקרא לזה שעשינו כאשר היתה בת שנתיים לערך והיא מה לעשות נאלצה לעשותו איתי ( החיים קשים ) פתאם היא נעצרה ואמרה בכעס: ציטוט מדויק " חנויות, חנויות, חנויות, חנויות כל היום את לוקחת אותי לחנויות" ואני זוכרת שהיא כל כך הצחיקה אותי עם הכעס הזה, ואולי דוקא משום שכל כך מעטתי לקחת אותה לחנויות, ( ישר ראיתי בדמיוני את האמהות שכל צורת הבילוי שלהן היא להסתובב כל היום עם הילדים בקניון ואמרתי לעצמי, מענין מה היא היתה אומרת אילולי הייתי כזו...), מאז היא גדלה בכמה וכמה שנים והיום היא מתלוננת שאני לא לוקחת אותה לחנויות מספיק ( כנראה שכל גיל ותלונותיו הוא).

במשקל חנויות חנויות, חשבתי פתאם על תחפושות, תחפושות, תחפושות, תחפושות כל הזמן את מראה בבלוג תחפושות, כאילו אין שום חיים בבית הזה מעבר לתחפושות, אז זהו שיש די הרבה יצירה מסוג אחר ואינני יודעת מדוע אני נתפסת דוקא לתחפושות.

אז זהו סיפור הרקע שהביא אותי להראות שהחיים בביתינו ובמשפחתינו אינם סובבים רק סביב תחפושות פורים ( על אף שכבודן במקומן מונח) והחלטתי להראות קצת יצירה מסוג אחר.

חברה טובה מאד של ביתי חגגה בת מצווה, ידענו מייד שנכין לה משהו מיוחד והתיעצתי עם ביתי ממה היא תשמח...

לבסוף הוחלט על תמונת שלט לחדר בהשראתה של תמונת הכותרת של הבלוג שלי כאשר הגוונים הותאמו לחדרה של בת השמחה, מחברת עם עטיפת בד ( שאפילו לא היתה בי חדוות היצירה לבחור את הבדים, הם נבחרו עבורי , למי שקרא את הרשומה הקודמת מתגלה התמונה בשלמותה לא רק שחלים עלי איסורים למיניהם, אלא גם לעיתים אין לי את האפשרות לבחור לבדי ( איזו מסכנות...), ומראה לחדר. בנוגע למראה אני חייבת לומר שהתלבטתי אם לקרוא לרשומה כפי שקראתי: "תמונת מראה של הטבע" או שמא לקרוא לה "לתפוס את הטבע".

משהו נחמד קרה שם כשצילמתי את המראה, ממש כמו פלוטו הכלבלב מקיבוץ מגידו שהסתכל מטה בנחל וראה את בבואתו , גם אני שצילמתי את המראה בתמונה הראשונה תפסתי ,אמנם לא את הירח, אלא רק קצת ירוק ועצים להשלמת התמונה ואילו בתמונה האחרונה ברשומה תפסתי גם קצת אותי....

והנה כמה תמונות, כי הרי טוב מראה עיניים מסתם רק דיבורים...