יום שני, 22 בפברואר 2010

מחווה לשלום (לא שמוליק) קיפוד ויעל קיפודים...

איזה אושר זה לצאת מהמכונית אחר הצהרים לבדוק מדוע כלב נובח ולמצוא.....כזה דבר חמוד, מקומט וזעיר ( שימו לב כמה זעיר) שיכול לגרום לי בן רגע לצרוח משמחה וגיל. ואכן ההתרגשות למראה היצור המקסים הזה היתה רבה ואחריה הדאגה ( איך אפשר בלי) מה עושים איתו? משאירים אותו בשטח, לאמא שלו? ואולי הכלב יאכל אותו קודם? לוקחים אותו איתי? הוא דוקר? מסתבר שלא, הוא כל כך קטנטן שהקוצים שלו רכים. מזל שאפשר להתקשר מייד לאחי , אחות רחמניה, בנוגע לחיות שכבר הספיק לטפל בלא מעט מסוגים שונים ומשונים לדוגמא יונה פגועת ראש שמסתובבת בסיבובים (נדמה לי שזו היתה יונה), ולבשר לו בשמחה, הבאתי לך הפתעה מאד משמחת...ואכן שלום לא יכול היה לבקש לעצמו בית חם ואוהב יותר, שכן אני לא מכירה הרבה אנשים שיקומו כל שעתיים בלילה לטפטף לקיפוד אוכל לפה (חלב???, מים???) בפפיטה ללטף לו את הבטן הקטנה כדי שיתחמם ולא יפחד ויסעו לספארי למחרת כדי להביא את הקיפוד לטיפול מסור עוד יותר. כל ההקדמה הזו על שלום הקיפוד ואחי מציל הקיפודים באה כאות תודה לאוהבת קיפודים אחרת הלא היא גברת קיפודים. יום שישי האחרון בצהרים שטופי שמש, קיבלתי לראשונה בחיי הבוגרים לבטח, אולי גם בצעירים, מתנה בדואר. אני חושבת שזו לי הפעם הראשונה שאני זוכה במשהו, מרב שאינני מאמינה בזכיות שלי בכלל , גם לא האמנתי לזכיה זו בפרט והייתי חייבת לודא עם גברת קיפודים, היתכן הדבר וזכיתי...


השמחה למראה החבילה העטופה בקפידה היתה גדולה, כל כך גדולה עד כי התאפקתי מלפתוח את המתנה כדי שאוכל לצלם בחגיגיות רבה כל שלב ושלב בפתיחתה. את השלב הראשון כפי שהעיניים רואות הצלחתי לצלם, אולם לסוללה הנטענת של המצלמה שלי יש חיים משל עצמה ומשום מה היא החליטה להיטען בעצלתיים, כל כך בעצלתיים עד כי בסוף , לא יכולתי לדחות סיפוקים יותר ואמרתי, לא חשוב הצילומים העיקר המתנה ופתחתי...לא לפני שהבחנתי בפתק חמוד מונח בקופסא....

ואלו השניים הפרחוניים שחיכו לי בפנים, אחד תכלכל, שני ורוד, עשויים בקפידה, בתור אחת שהשתעשעה בעבר קצת עם אובניים ויצאה די מתוסכלת אחרי שהבינה שעוד ייקח זמן עד שאלמד לשלוט באובניים ובחומר ולא לתת להם לשלוט בי, אני יודעת להעריך עבודה נקיה, מדויקת במשקל הנכון , עם תחתית בעובי הנכון. הצבעוניות המעודנת של השניים והפרחוניות בתוספת השמש המופלאה שזרחה לה בשמיים, גרמו לי לצאת כמה שיותר מהר החוצה ולצלמם. ( לא מיד לדעבוני....כי הסוללה לא הסכימה). אז תמונה נוספת של השניים על רקע הפקעות הראשונות שפרחו לנו בגינה. אז המון המון תודה לקיפודים על רוחב הלב והנדיבות, וכפי שכבר אמרתי לך ישירות, לא היה זמן מתאים מזה לקבלת הספלים...לשיפור מצב הרוח והעלאת המורל. תודה. וכפי שאת רואה קיבלתי את אישורו של צלם הקיפודים (אחי) לפרסם את התמונה, אז ראי את בקשתי בנוגע לנושא זה כמבוטלת.



ועוד מראה של הפקעות המבשר את בואו של האביב. והמראה הנפלא הזה של האביב והריח הביאו אותי להציץ מהחלון....




ולראות את המראה המופלא הזה של שדה הטורמוסים שצומח לו ממש מעבר לכביש על מגרש שעדיין לא נבנה,




והמראה הזה מאותו שדה בדיוק רק כמה סנטימטרים שמאלה , משנה גוון מלבן של טורמוסים לצהוב של חרציות מזכיר לי שיר שנקרא פתאם נפל עלי אביב שכאילו נכתב עבור התמונה הזו. (".....פתאם נפל עלי אביב, חצוף ומסתער, את נחירי אפי הרחיב, ניחוח משכר, פתאם נפל עלי אביב והוא ולא אחר, אל מול חלון ביתי הביא, עולם יפה יותר.... והפזמון...אך מי ייתן והוא יהיה איתי כל השנה, כי האביב הינו הרבה יותר מסתם עונה וחוזר שוב...")
ואני כמו בשיר הזה של האחים והאחיות ( מי זוכר שהיתה להקה כזו פעם?) רוצה לבקש מהגשם שלא יחדל, שהמראה המופלא הזה של הירוק המשולב בכל כך הרבה צבעים וכל כך הרבה ריחות יישאר רק עוד קצת.... לשטוף את העיניים ושלא יצהיב....






11 תגובות:

  1. אני כל כך אוהבת שדות עם פרחי בר, כל כך חבל שבסביבה שלי כבר אין כאלה, בונים על כל חלקה טובה... הזכרת לי שלפני כמה שנים האפרוח שלי מצא קיפוד זעיר שנפגע על הכביש ולקח אותו לווטרינר כי לא משאיירם פצועים בשטח :-)

    השבמחק
  2. איזה כיף לפתוח את הבקר וראות תגובה ממך בשעה מוקדמת שכזו ..... אני כבר יודעת שכשסיימתי לכתוב כל כך מאוחר בלילה, שאם תהיה לי תגובה מוקדם בבקר, זה יהיה ממך... תודה. אכן המראה הזה שניבט מהחלון, מדהים, אבל כל כך מהר הוא חולף והופך לשדה של קוצים...חבל.

    השבמחק
  3. יופי של דרך להתחיל את הבוקר-
    צילום של שיא המתיקות (שלום)
    של שיא היופי הטבעי (פרחי הבר)
    ושל שיא היופי מעשה ידי אדם - הספלים כמובן
    פוסט שכולו עונג
    יום טוב

    השבמחק
  4. איזה פוסט נעים:-)
    שלום הקטנטן מתוק כל כך, אני מקווה שהוא יתגבר..
    קיפודים אכן מדהימה והספלים - שווים!!!
    והפרחים האלה מקסימים - איזה כיף שיש לך שדה כזה מול הבית (איפה את גרה?)
    מצטרפת לתפילה להישארותו של הגשם עוד קצת...

    השבמחק
  5. תודה על התגובות, כיף להתחיל ככה את הבקר בחזרה.

    השבמחק
  6. איזה חמוד... וכן זה ידוע שהם רכים בההתחלה.
    כשהיינו ילדים מצאנו המון קיפודי תינוק.
    והספלים.. מדהימים!! מקנא , מקנא!
    והצילומים.. עושה חשק לעזוב את המשרד ואת העיר ופשוט לחפש פינת טבע... ולהנות ממנה.

    השבמחק
  7. וואוו כמה יופי וטבע בפוסט אחד!
    אני כ"כ אוהבת את המראה של שדות בר פורחים, אין דבר שיותר משמח את העיין משדה פורח! חבל שהם נעלמים לנו אטאט מהנוף! והקיפודון כ"כ קטנטן וחמוד!
    והזכיה השווה כמובן! איזה כיף לך באמת מתנה מופלאה!
    חג פורים שמח!

    השבמחק
  8. ת ו ד ה !
    איזה פרגון - ריגשת אותי מאוד!
    לא יכולתי להגריל לשלוח למישהי מקסימה ומפרגנת ממך - ואני כל כך שמחה שזה שימח אותך וגם יצר ביננו קשר!
    שלום הקיפוד - ייייווו איזה מותק כבר אמרתי - וכל מי שמציל קיפוד כזה הוא אציל נפש!
    הצילומים מרהיבים - והנוף שלך - מפעים!

    השבמחק
  9. הגור קיפודים הזה מתוק בטרוף ! אפפעם לא ראיתי כזה זעיר. אצלנו הפ מסתובבים בחצר בכיף... הפרחים משגעים והכוסות של יעל - בכלל....

    השבמחק
  10. וואו, איזה תמונה מדהימה של הקיפודון הזעיר והמתוקי הזה, ואיזה מזל שלא אני זאת שמצאה אותו כי ממש לא הייתי יודעת מה לעשות איתו (לשמחתי הרבה מצאתי רק פעם אחת צב בוגר באמצע הכביש, ופשוט הנחתי אותו בשדה הסמוך...).
    ואין על יעל הקיפודית, היצירות שלה פשוט מדהימות

    השבמחק
  11. כל הכבוד לפירגון.דברים יפים זוכים בהערכה.גם אנו נהנים מהיצירות והצילומים.
    אנחנו.

    השבמחק