יום שלישי, 15 ביוני 2010

ענינים שבלב

ישנו משחק קופסא לגילאי שנתיים שלוש שהייתי משחקת עם ביתי הבכורה.... הוא נקרא "מה הקשר" יש בו זוגות רבים של כרטיסים, כאשר בין כל שני כרטיסים יש משהו מקשר, לדוגמא שקע ותקע, פטיש ומסמר, אגרטל וזר פרחים, הגה ומכונית ועוד קשרים רבים ומגוונים, שאני בכלל לא בטוחה שפעוט יכול כל כך מהר להבין אותם. ולמה אני בכלל נזכרתי במשחק??? משום שהייתי יושבת ומשחקת איתה במשחק הזה הייתי תוהה לעיתים על הקשר בין החפצים והייתי כבר די גדולה ( בטח יותר משנתיים שלוש) וגם בבלוג שלי ישנם לרב קשרים בין הרשומות, כל מיני קשרים, חלקם רעיוניים וחלקם ממש נראים לעין, ובטח גם אליהם לא תמיד שמים לב ותיכף אסביר את כוונתי. כשנתבקשתי מחברה טובה שעבור ביתה תפרתי את בובה אלמה (הנה סוג של קשר רעיוני מהרשומה על בובה אלמה לרשומה הנוכחית), לעזור לה בהכנת מתנת תודה עבור שני הרופאים שטיפלו בביתה (האחד ליווה אותה מלידתה והשני המנתח) כמובן שמיד קפצתי על ההצעה. מלבד המתנות שהיא הביאה לכל רופא בנפרד (שאינן קשורות אלי) הרופא המטפל, והרופא המנתח, הועלה רעיון שהוצע על ידי הרופא המטפל, (כשנשאל מה היה רוצה?) להביא קלסר ובו הם כהורים יכתבו את לבטיהם, חששותיהם, מסקנותיהם, ובעצם כל שעולה בדעתם בנוגע לניתוח....הרופא בטח סתם התכוון לקלסר פשוט ובתוכו דף נייר שיהווה את הסיפתח לעוד רשמים נוספים של הורים אחרים. החלטתי על אותו משקל של עטיפת המחברות, לעטוף הפעם קלסר.... ומכיוון שמדובר פה בשני רופאים גברים, שלא נראה לי שפרחים ונקודות ידברו אליהם, ידעתי שעלי להכין הפעם משהו יותר סולידי ושקט עם צבעים של בנים. ומכיוון שבדיוק בדיוק גמרתי את שקית הבד שטסה לברלין ואהבתי מאד את התוצאה, החלטתי ללכת על הקו המקשר הזה ( הנה הקשר הנראה לעין בבדים נקרא לו), החלטתי אפילו לבחור את אותם בדים. אמנם במסגרת התאהבותי ברקמת האיקסים ( הקשר לסינר של עליסה בארץ הפלאות)מאד רציתי לרקום באמצע, רופא עם סטטוסקופ, ילדה שמחזיקה איך לא בובה (בובה אלמה זוכרים?).... אך הזמן דחק, וניתן לי דד ליין , כך שנאלצתי למצוא פתרון קצת מהיר יותר התפשרתי על הטבעת אותיות. חשבתי וחשבתי גם לבד גם עם חברתי איך נקרא למחברת/קלסר, היא הציעה מחברת הורים ואילו לי קפצו פתאם שני רעיונות: "מתקני הלבבות" ו"ענינים שבלב" . השני דיבר אלי יותר משום שיש בו כפל משמעות: גם הרהורי הלב של ההורים העומדים בפני ניתוח כל כך גורלי עבור ילדם, וגם שני הרופאים הללו הם קרדיולוגים והענינים שהם עוסקים בהם ומנתחים אותם קשורים איך לא בלב. כך שאחרי השיחה עם חברתי בטלפון ידעתי שעל המחברת תהינה כתובות שתי ההצעות גם יחד שלי ושלה," ענינים שבלב מחברת הורים". מכיוון שסיימתי את התפירה ממש ברגע האחרון, צילמתי תמונות בודדות ומיד התקשרתי לחברתי שתבוא לקחת את הקלסר. אז הרי התוצאה, ושמעתי שהתקבלה בהתפעלות. והלוואי והקלסר ההזה יכול היה להישאר ריק ( משמע כל הלבבות נ היו תקינים) ואם לא אז לפחות שהקלסר הזה יוכל לעזור לעוד הורים רבים המתחבטים בשאלות קשות לפני ניתוח כל כך מסובך ועתה יוכלו לקרוא מהורים שכבר עברו את החוויה המפחידה הזו. ואכן מגיע לשני הרופאים הללו שמטפלים יומיום ומתקנים לבבות קטנטנים וגם קצת יותר גדולים ועושים כזו עבודה קשה , מפחידה ומקודשת. אז עוד שתי תמונות מקרוב...






8 תגובות:

  1. עשית לי לבכות... איזה פוסט מרגש...
    אני פשוט לא יודעת מה להגיד.
    חוץ מכל הכבוד!!

    השבמחק
  2. זה לא יכול להישאר ריק...
    יופי של דבר ורק בריאות לכולנו!

    השבמחק
  3. אכן שלא יהיו יותר לבבות שבורים. המחברת מקסימה אבל הפוסט כל כך מרגש שאני הולכת להביא טישו!

    השבמחק
  4. ריגשת אותי מאד...
    בתור אמא לילדה מתוקה שעברה ניתוח לב פתוח בגיל שלוש וחצי, לא יכולתי להשאר אדישה לפוסט הזה...יש לי כמה תובנות שהייתי יכולה להוסיף לקלסר הזה.
    רק בריאות ושמחה לכולם!!!!!
    ונהינת מהבלוג המקסים שלך.

    השבמחק
  5. ריגשת אותי מאד...
    בתור אמא לילדה מתוקה שעברה ניתוח לב פתוח בגיל שלוש וחצי, לא יכולתי להשאר אדישה לפוסט!
    יש לי כמה תובנות שהייתי יכולה להוסיף לקלסר...
    רק בריאות ואושר לכולם!!!
    נהנת מאד מהבלוג שלך...

    השבמחק
  6. גולנית... רציתי מאד להגיב לך אישית, ואפילו שלחתי לך תגובה, אבל כנראה שאני לא יכולה לשלוח כי אין לי מושג מי את ומה הכתובת שלך... ויצא שכנראה פרסמתי את התגובה שלך בפעם השניה כשהכוונה היתה לשלוח תגובה ישירה אליך. אם תשלחי לי מסר אוכל להגיב אישית. תודה על התגובה.

    השבמחק
  7. אני פעילה בפורום אומנות הטכסטיל והליבוד בתפוז,
    תוכלי לשלוח לי מסר שם...
    תודה...

    השבמחק
  8. איזה יופי המחברת הזאת....ובתיה ממש שבתה את ליבי כלבה משגעת!!!!

    השבמחק