יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

צילום משפחתי


 לפני כל צילום אני מתרגשת. יש לי קצת פרפרים בבטן. איך תהיה האינטראקציה ביני לבין המצולמים, איך תהיה התקשורת בינם לבין עצמם. אפשר לומר המון על משפחה דרך צילום. על היחסים בין בני המשפחה. לרב המצלמה אינה משקרת....נכון, לא תמיד כל בני המשפחה משתפים פעולה באותה המידה, יש כאלו יותר פתוחים המרגישים חופשי מולי ומולה (המצלמה), יש כאלו שהמצלמה גורמת להם לפחות בהתחלה מבוכה רבה...פה המקום שלי להפשיר את הקרח, להוריד את המחסומים. צילום בעיניי הוא תהליך. הוא קורה לאט לאט. לרב התמונות שצולמו בתחילתו לא תהיינה דומות לאלו שצולמו כשהמחסומים הורדו. זו הסיבה שאינני עומדת עם סטופר בנוגע לזמן הצילום. נותנת את הזמן בכדי שהדברים יקרו. 
במקרה זה מדובר בצילום משפחתי לרגל בר מצווה של הבן הבכור. מכיוון שאני  מכירה את המשפחה באופן אישי, ההתרגשות היתה מהולה בהרבה שמחה....
הם הגיעו אליי בשיש בבקר עם מזוודה גדולה והמון חיוכים. בילינו כמה שעות נפלאות ביחד, במהלכן גיליתי עוד כמה פרטים נוספים על כל אחד מבני המשפחה המקסימה הזו. חלק מהגילויים קורים רק כאשר אני מתבוננת בתמונות אחר כך בשקט על המחשב בתם הצילומים. אני חייבת להודות שלרב אני מתאהבת קצת במצולמים שלי....מרגישה אליהם קרבה גדולה יותר לאחר מכן. כאילו השאירו אצלי פקדון ששמור רק לי. ביני לבינם. 
כאמור התהליך היה מהנה במיוחד גם לי ואני חושבת שגם להם. 
אתן קצת לתמונות לדבר בעד עצמן.

כמה אהבה מורעפת על הילד הביישן, הרגיש והמקסים הזה.....


לפעמים קצת יותר מדיי




רגעים מקסימים של צחוק....


 והרבה אהבה.....







 ורגעים מצחיקים של אמא ובת...שהאמא נראית גם קצת כמו ילדה.....






 נהיה כנים, לא כל הזמן היו רגעי אושר, כמו בחיים האמיתיים, היה גם תסכול ובכי. ואני חייבת להודות שאני הכי אוהבת את הרגעים הללו בצילום כי הם כל כך אותנטיים...


 וכמה תמונות של כולם ביחד....



אז המון המון ברכות ואיחולים...שתשארו בריאים ,מאושרים וצוחקים תמיד....

2 comments:

  1. תמונות ממש מקסימות!
    אהבתי אותן הרבה יותר מאשר ”בוק בר מצווה” סטנדרטי

    השבמחק