ילדים רוקמים ניירות

כפי שהבטחתי הנה הרעיון השני שנהגה בראשי ליצירה עם הילדים בכיתה ב' , אמנם נהגה שני, אבל בפועל נעשה ראשון עוד לפני המוביילים בפוסט הקודם. כמה ימים קודם לכן קניתי חבילת ניירות בחנות ביג דיל, שאני מאד אוהבת לפקוד אותה מדי פעם ולמצוא בה אוצרות, כמו בפעמים אחרות גם הפעם לא יצאתי מהחנות בידיים ריקות , אלא עם שתי חבילות ניירות גדולים בגוון ירוק אבוקדו (זה לא אני המצאתי את השם הפלצני, בחיי שכך כתוב על החבילה). מה גדולה היתה שמחתי כשפתחתי את אחת החבילות בגוון האבוקדו וגיליתי שלא מדובר בניירות רגילים אלא קשים למדי כמעט כמו קרטונים. כך שידעתי שהתכנית שלי להשתמש בניירות הללו לרקמה יכולה להתממש. החלטתי לגזור מהניירות עיגולים, לבבות ומלבנים- ולהפכם לשבלונות עבור הילדים. חוררתי בכל אחת ואחת מהצורות חורים קטנטנים בשוליים, כן כן ביד, לא לא אני לא משוגעת, כבר הסברתי פעם שזה סוג של תרפיה עבורי. על גבי העיגולים הדבקתי לבבות לבד, למלבנים כירסמתי את הפינות.... אל דאגה לא עם השיניים ואף החתמתי אותם, את הלבבות השארתי מחוררים וריקים בשלב הזה, מצוידת במחטי רקמה וחוטי רקמה, יצאתי לכיתה בבוקרו של יום שישי. אני חייבת להודות שההענות לרקמה היתה רבה משחשבתי, אמנם ישבתי עם 7-8 ילדים בכל פעם, גם כי זה היה מספר המחטים שברשותי, אבל גם כי שוב מדובר בעבודה מאד מאד עדינה, תחשבו לבד מה קורה לנייר שמושכים בו את החוט חזק מדי, היה צורך להשגיח כל הזמן ולתקן נזקים. אבל אף ילד לא הסכים לוותר על תענוג הרקמה, ועוד ביקשו לרקום עוד צורה ועוד צורה. כך שבתום שעתיים היה ברשותי חומר גלם נפלא להמשך עבודה. גם הפעם כמו עם המוביילים הסברתי לילדים שמדובר ביצירה משותפת וזה כלל לא משנה מי עושה מה. מהעיגולים והלבבות הרקומים הכנתי שרשראות, שיצאו ממש יפות לטעמי, אני מקווה שהקהל הפוטנציאלי אכן ימצא מה לעשות איתן.... אני חשבתי שאפשר לתלות אותן על מיטה בחדר של ילדה ( ילד בטח לא ירצה לישון עם שרשרת לבבות מעל הראש), או לתלות על כסא, ובכלל אשמח לרעיונות נוספים מה אפשר לעשות עם השרשראות "הפונקציונאליות" הללו. על הלבבות תפרתי סרטים קצת גוון עם הלבבות, אבל הבנים בתכלס קצת מקופחים פה.... את המלבנים הפכתי לסימניות לספרים....ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן.

ככה אמורה להראות השרשרת כשהיא תלויה....

מבט מקרוב לרקמות של הילדים שעשו עבודה לא רעה בכלל, בהתחשב בעובדה שהם בני 7-8.

מבט למגוון השרשראות שהכנתי מחומר הגלם שרקמו הילדים.

את הפפיונים חיברתי לנייר בעזרת תפרים....ביד...

כאמור את המלבנים הרקומים הפכתי לסימניות, עם סרט בקצה, זה היה השוס מבחינת הילדים.... כולם הכי רצו להכין סימניה.
יש סימניה אחת מתוחכמת מצד ימין, שונה מהשאר, אותה רקמה ביתי בבית, לנסות רקמה שונה.

מבט מקרוב לאחת הסימניות ולרקמה הנהדרת שרקמו הילדים.

לקחים מהעבודה.....אולי בדיעבד הקרטון נייר בגוון האבוקדו לא היה החומר האידיאלי עבור עבודה עם הילדים, אמנם יתרונו היה שהיה זול, יפה וזמין אבל....הוא בכל זאת מתקמט לעיתים ונקרע לפעמים, ואני תוהה אם זה לא יותר מדי עבודה עבור חומר מתכלה בסופו של דבר....(אני באמת לא יודעת את התשובה), פחות עבור הסימניות ויותר עבור השרשראות לקישוט.

הילדים כל כך נהנו מזמן היצירה הזה, כנ"ל לגבי המורה, שהבטחתי להיכנס לעוד שעות יצירה נוספות (מתנת סוף שנה....)

אז זהו חלקם של הילדים ביצירה....שאכן עבדו ונהנו מפועלם, היה כיף גדול להוציאם משגרת הלימודים הרגילה לשעתיים בכל פעם של פעילות מסוג אחר ומלמדת לא פחות מתורה או חשבון (איפה הימים שלמדנו כלכלת בית בבית הספר או נגרות או תפירה, חבל מאד שהפסיקו עם זה) את הממתקים שאני שאני יצרתי למכירה אציג בפעם הבאה.