הלונדון איי - חוויות מההווה והשפעות ארוכות טווח

הרשומה הזו כבר נכתבה לפני ימים מספר והתלבטתי אם לפרסמה....פשוט תהיתי אם להמשיך ולכתוב על לונדון...עוד ועוד (ועוד) או שמכיוון שאנחנו כבר שבועיים בארץ....אז להתקדם הלאה....


מה גרם לי לשנות את דעתי ובכל זאת לפרסם? יותר נכון מי גרם? שניים גרמו לכך....הראשונה היא זו שבעצם בזכותה בכלל החלטנו בספונטניות מפתיעה להגיע ללונדון כל כך מהר, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו, הלו היא (כותבת הבלוג המכונה ביג מוקראפט ...מותר לומר את השם שלך? ). אני חושבת שכל סיפור הגעתינו ללונדון ראוי לרשומה נפרדת ולא קשורה ללונדון איי ועל כן אפרט בהמשך...בפעם אחרת....מייל שקיבלתי ממנה עם השאלה מה עם עוד סיפורים על לונדון? גרם לי בכל זאת להחליט לפרסם את הרשומה. השני הוא בני היקר....שכידוע עסוק רב היום בשאלה, מה הכי......ומכיוון שבימים אלו ממש שאנו כבר כמעט 3 שבועות אחרי לונדון, אני רואה את ההשפעות המאוחרות של הלונדון איי על חייו בישראל...אמרתי לעצמי, עם כזו השפעה יש לתת את הכבוד הראוי ללונדון איי. מכיוון שהרשומה עצמה כבר נכתבה ואילו את ההשפעות המאוחרות אני רואה בימים האחרונים....הן תופענה בסוף הרשומה...
אחד מרגעי השיא היו ללא ספק (מבחינתם של הצעירים שבינינו ) עליה על הלונדון איי, לאחר שנחלו אכזבה קשה 3 שנים קודם לכן...בבירה שכנה (פריס) עת ביקשו לעלות למגדל אייפל...כשהתורים האינסופיים רק לעליה הראשונה למגדל גרמו לנו לומר בנחרצות זה לא. (אבל מי זוכר? זהו שהם זוכרים זאת היטב...על אף שחלקם היו די צעירים...מסתבר שתסכולים כנראה קל יותר לזכור) . ידענו שהפעם בלונדון צריך לעשות תיקון. באנו לחזות בלונדון אי ביום שנחתנו....שוב ראינו את התורים שאינם נגמרים ושוב התכוננתי נפשית לאכזב אותם בפעם השניה. מזל שיש אנשים במשפחתינו שהם נחושים יותר ממני....(מעניין מי?) בדיקה מהירה גילתה שאם אתה מזמין דרך האינטרנט ומתחייב ליום ושעה מסוימים, אתה מקצר משמעותית את התור.


כך מצאנו את עצמינו שוב, ביום אחר, מגיעים עם כל ההמונים אל הלונדון איי, אם הייתי יודעת שגם כשנזמין את הכרטיסים באינטרנט, עדיין נעמוד ונחכה די הרבה זמן, יתכן והייתי מוותרת בשנית, אבל הכרטיסים כבר הוזמנו, והתענוג לא זול בכלל...ולנוכח הפרצופים הנרגשים לא יכלנו לעמוד...מה עכשו לסגת??? אז חיכינו, חיכינו חיכינו ובסוף עלינו על הוינטלטור הענק הזה של חברת בריטיש איירוויס.


תודו שמהצד הוא נראה כמו מאוורר ענק...

הגלגל הזה אינו עוצר לרגע...אתה קופץ לתוכו, (זה נשמע מפחיד אבל אל דאגה הוא ממש אבל ממש איטי) סוגרים אותך במין קפסולה שקופה ואט אט אתה עולה למעלה....ורואה את האנשים קטנים קטנים.... ועוד יותר קטנים....

ואת כל האוטובוסים האדומים.....

ואת בתי הפרלמנט והביג בן....

ומכיוון שאתה עושה סיבוב שלם אתה רואה את כל הנוף פעם מימינך כשאתה עולה ופעם משמאלך כשאתה יורד (זאת כמובן אם אתה לא זז מהמקום)

ואני לחצתי ללא הפסקה על הכפתור...(של המצלמה) זה עזר לי להירגע מהגובה.... ומהשאלה מה קורה אם???

היו כאלו בינינו שלא כל כך נרגעו ובמקום להסתכל על הנוף ישבו על הספסל במרכז הקפסולה, עצמו עיניים וחיכו ש"הסיוט הזה ייגמר" והתפללו שנרד כבר למטה (הסיבוב אורך כמחצית השעה), לא עזרו קריאותינו הנרגשות "את מפסידה, תסתכלי, כדאי לך...."

הנוף מרהיב...

תראי את בתי הפרלמנט מקרוב....

מה שעזר היתה הקריאה....עוד שניה מגיעים....נא להתכונן לירידה...

ככה זה בחיים חוויה חלומית עבור האחד או האחת היא הסיוט עבור אחותם....

בקיצור אם אתם לא בעלי פחד גבהים מופרז, ולא אכפת לכם להתחכך עם "עם בריטניה וכל העולם", ואם כמובן יש לכם ילדים שזה אחד החלומות שלהם לעלות על הלונדון איי, אז המאמץ מומלץ.....עוד לפני שנסענו הוא כבר קרא בספר...שזה לא הגלגל הכי גבוה בעולם...יש אחד בסינגפור הנקרא סינגפור פלייר, הכי גבוה וכבר סיפרתי לכם שהכי הכי זה הכי מרשים.....ואך שירדנו כבר שאל אם אפשר יהיה לעלות גם עליו???

ועתה להשפעות המאוחרות....

מאז החוויה המרשימה בגלגל הענק הלונדון איי בני הפך למתעניין וחוקר תופעת הגלגל הענק בכל העולם.... על גדליו וצורותיו, בכל פעם אני מוצאת אותו מול המחשב רושם בגוגל את המילים "הגלגל אחי/החי גדול בעולם...." ובודק בתמונות מה יוצא, נכנס לאתרים , עושה השוואת גדלים (איך לא), כך הוא מצא שבירושלים עתיד להבנות אחד שכזה, ואמר לי בהתרגשות אתמול בטון בטוח והחלטי שלרגע שכחתי שהוא עוד לא בן 8 (כשנקראתי לבוא למחשב לראות את הגלגלים..."אמא כבר יש אישורי בניה...יהיה בירושלים כזה). טוב אמרתי לעצמי זו מלבד הידע המעמיק שהוא לומד תוך כדי , גם זו דרך מקורית ללמוד לתקן את שגיאות הכתיב כשראיתי שכבר אתמול המילה הכי נכתבה סוף כל סוף נכון.

מכיוון שדברים שמרשימים אותו , מיד מוצאים ביטוי בבניה בלגו...בזה הרגע יש לנו בבית 2 גלגלי ענק...אחד בחדר שנבנה אתמול מלגו דופלו ענק (שתי התמונות הראשונות), והשני מלגו רגיל שעומד בסלון.

כמובן שהיה תסכול גדול ותהיה מצידו כיצד ניתן לבנות עיגול עם לבנים מרובעות...אבל אחרי שהתגבר לבדו כמובן על הקשיים הטכניים , התכנית יצאה לפועל והרי היא לפניכם.

אז זו תמונה טריה טריה מהבקר...עוד עם הפיגמה לפני בית הספר שנקראתי לחדר לראות את הלונדון איי השני שלנו....

ועוד תמונת תקריב...

והתמונה מלמעלה וזו מלמטה זה הלונדון איי הראשון מהסלון....מקדימה ובמבט על....


והמשפט הראשון ששמעתי היום בבקר במיטתי...לפני שנקראתי לראות את הגלגל....שנאמר בהתרגשות גדולה ביותר "אמא...אבא הבטיח לי שכשיבנו את הגלגל בירושלים, נעלה עליו....ושאם נבקר בסינגפור אי פעם...נעלה גם על הגלגל הזה.....

עד כאן רשמינו העזים מהלונדון איי....