יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

אוכל לא זורקים גם לא שאריות בד/ עולם קטן

לרשומה הנוכחית ישנן שתי מערכות: הראשונה המתוכננת בנושא שאריות ואילו השניה הספונטנית בנושא עולם קטן.
שאריות ......בכל בית פולני שומעים את המשפט: "אוכל לא זורקים", אמנם אצלינו בבית לא "דיברו פולנית"....אבל שאריות מסוגים אחרים ובכלל דברים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר כמובן שלא זורקים. תמיד כשתופרים פרויקטים גדולים נשארות שאריות לא מנוצלות, אם אלו בדים שאני אוהבת אני לא זורקת שום חתיכה, חתיכות ממש קטנות (רצועות של ס"מ או שניים) נכנסות אצלי לקופסת פח ומשמשות לאריזת מתנות, חתיכות קצת יותר עבות וגדולות נשמרות במקום אחר ומחכות.... הייתי בסדנת טריקים של קרן פרפרים על מכונת תפירה ושאר מיני ירקות לא מזמן וחיפשתי משהו להכין למארחת ולמעבירת הסדנה...התחשק לי להכין שקיות ריחניות משאריות בדים, יש תחושה מאד כיפית לנצל את כל השאריות שלך למשהו שיוצא כלבבך בסוף. לעיתים קרובות סיבה למתנה כלשהי מהווה תרוץ נהדר להתחיל משהו. עשיתי זוג ראשון, באותו היום של הסדנה ונתתי אותן כפי שהתכוונתי למארחת ולמעבירת הסדנה. מכיוון שאהבתי את התוצאה, החלטתי מיד לעשות סדרה, עם גוונים דומים בוריאציות שונות. אותן נתתי בחג כחלק ממתנה לבנות משפחתי.

הזוג שניתן לגיסתי (עוד לפני שמולא בסבונים ונתפר מלמעלה) כחלק ממתנת החג.


הזוג הראשון שניתן בסדנת הטריקים...


עוד מבט שלו עם וו התליה.....



ותמונה קבוצתית.....



וריאציה שונה עם גוונים קצת אחרים ניתנו לגיסה אחרת אך לצערי לא צולמו....ככה זה שעסוקים בלהכין את המתנות לעטוף יפה יפה, ולעמוד בזמנים....לא נשאר זמן לצלם.

עולם קטן.......זו לא הפעם הראשונה שהבלוג שלי מזמן צרופי מקרים מעוררי השתהות מבחינתי. בפעם הראשונה תגובת מגיבה לרשומה שכתבתי גילתה צרוף מקרים שצמרר אותי (ממש סמרו שערותיי) והוביל להכרות חדשה שהובילה לחברות וירטואלית בינתיים, אבל די אינטנסיבית עם רמת הגולן הרחוקה , בפעם השניה בזכות הבלוג ובעיתוי מדהים של זמן ומקום מצאנו את עצמינו טסים ללונדון בספונטניות בלתי אופיינית ומתארחים בביתה של כותבת בלוג אחר, זהר ואילו הפעם השלישית היתה כתגובה לרשומה האחרונה שכתבתי על הביקור שלנו בבקעה אצל המשפוחה שלנו בראש השנה.
קיבלתי תגובה ממישהי שהצלחתי לעורר בכותבת התגובה את זכרונות הילדות שלה....ונחתמה אנונימית כאחת שגדלה בבקעה. אני משום מה החלטתי אחרי תגובה זו שבת דודתי מהבקעה מתחכמת איתי וכותבת לי אולי תגובה אנונימית. הייתי מאד סקרנית וביקשתי לדעת מי זו שם מעבר לקו....בתגובתה השניה.....שהזדהתה כמישהי ממושב פצאל.... וכתבה שמצחיק כי החוויות שאני מתארת הן בדיוק החוויות שבני הדודים שלה היו מספרים , הייתי משוכנעת שבת דודתי שוב צוחקת עליי ומתחכמת איתי . בשלב הזה כבר ממש לא הבנתי מה קורה פה ושאלתי אותה ישירות האם היא צוחקת עליי? ורציתי להתקשר לודא עם בת דודתי שזו לא היא... (אבל בסוף לא עשיתי זאת) עד התגובה השלישית שלה ממש הייתי בטוחה כי בת דודתי אצלה התארחנו פשוט מותחת אותי ומגיבה לי בלי שאדע שזו היא.....בסוף הבנתי שלא מדובר במתיחה אלא בצרוף מקרים....עם מישהי שגדלה ממש באותו מושב... על אף שלא הזכרתי את שמו של המושב...סביר כי מדובר אפילו באותה תקופה....כשהיא שאלה אותי באיזו ענת מדובר ואם אצלי היא קראה על מתנה שנתתי לדודה חוי היא כבר הבינה לבד ואילו אני הבנתי שיש פה צרוף מקרים משעשע ,אז כן רותם...קראת אצלי שכתבתי ברשומה אחרת שתפרתי מחברת מנוקדת לדודתי חוי....אותה חוי....הדודה מהבקעה....ועכשו את כבר יודעת לשייך נכון???....והכרית טלאים של הרשומה הקודמת אכן ניתנה לבת דודתי ענת. והכרית של התופרת הצעירה לחוי. הבקר קיבלתי טלפון מבת דודתי.....כמובן שמיד סיפרתי לה על כל השתלשלות הענינים....והיא התרגשה וצחקה מצרוף המקרים (יותר מדי פעמים אני משתמשת במונח הזה היום.....אבל באמת שאין מילים אחרות לתאר זאת) .והבדיחה היא שהבנתי שממש גדלתן יחד והייתן חברות טובות, (והאמת היא שאני זוכרת המעורפל את חברותיה אז יתכן אפילו שאני זוכרת גם אותך)אכן ארץ קטנה יש לנו..... זו היתה דרך מצחיקה ונחמדה להתחיל ככה את הבקר. רתם , ענת ביקשה ממני למסור לך דרישת שלום ענקית ...... וחמה.....בקר טוב.


15 תגובות:

  1. פולניה למופת!! השקיות מקסימות, שילוב הבדים משגע ומשדר רעננות וניקיון. אהבתי

    השבמחק
  2. תודה....כיף לקרוא תגובות

    השבמחק
  3. אנחנו חיים בעולם קטן והמרחב הוירטואלי הקטין אותו עוד יותר :-)) ברור שלא זורקים שאריות אבל לא כל אחד יכול להוציא משאריות דברים יפיפיים כשלך!

    השבמחק
  4. תוצרי השאריות שלך יפהפיים - כל כך "בול" ומתאימים שאי אפשר לדמיין שהם עשויים משאריות. הסגנון שהתפתח לך עם התווית המוחתמת מקסים (אני מתחילה להצטער שלא קניתי את המספריים האלה:-)).
    והעולם הקטן - תמיד מפתיע כל פעם מחדש...

    השבמחק
  5. איזה מקסימים! הבדים יפהפיים, והתוצרים נפלאים!

    השבמחק
  6. רק אני מתאמנת על כן-לזרוק-מה-שלא-צריך?
    שנים נערמו אצלי שאריות שלי, של אמא שלי וגם של סבתא שלי. בשנים האחרונות אני מתרגלת (די בהצלחה) זריקה של מה שלא צריך. לא שאין לי עוד ערימות בכל מיני מקומות. אבל עד שלא אתחיל לעבוד ברצינות עם פhbת עבודה ומקומות איחסון מוגדרים, אני עדיין מתאמצת לזרוק שאריות בסוף העבודה. (כמובן בפעמים הבודדות שאני עוד תופרת משהו).

    שתהיה לך שנת יצירה מופלאה, כי כולנו נהנים ממנה.

    השבמחק
  7. ווואו זה מהמם!!! איזה יופי, פשוט מקסים!!!
    ואני אוהבת לשמוע סיפורים על צירופי מקרים ועולם קטן, תמיד זה מפתיע ומרגש!!

    השבמחק
  8. לבתיה אם את לא תופרת הרבה בטח אין טעם לשמור...תמיד תשאלי את עצמך את השאלה אם את באמת אוהבת את הבד והאם תעשי עימו משהו??? אולי זה יעזור בדילול. אם כבר קניתי את הבד וזו שארית אז תמיד אני עונה לעצמי....כן אני אוהבת כן אעשה עימו משהו וככה אני נשארת עם מלאן שאריות. תודה גם לך ושתהיה לך שנה טובה ומאושרת גם כן.
    הדר...אכן צרוף המקרים הזה מפתיע ומרגש...תודה על המחמאות לכולן.....גם ליעל ולזיקוקה...

    השבמחק
  9. מקסים מקסים!!!!
    מצטרפת לכל המחמאות שכבר נכתבו...
    ותמיד כיף לראות שכתבת עליי אצלך בבלוג.
    וכמובן גם אני נהינת מהחברות שנולדה לה, אכן עולם קטן...

    השבמחק
  10. וואו, שקיות מקסימות,שילובי הבדים שלך כל כך יפים, וגם הצילומים נהדרים

    השבמחק
  11. השקיות יפיפיות, הרעיון מקסים! וזה ברור שלא זורקים שום שארית! ולגבי צרוף המקרים... זה כל פעם מדהים מחדש עד כמה אנחנו באמת משפחה אחת גדולה. גם לי יש סיפור מצחיק (אולי באמת אכתוב עליו...) על קוראת אחת שזיהתה את החדר שעיצבתי מאחד הפוסטים. זה היה חדר השינה שלה בבית שמכרה... רק בישראל!

    השבמחק
  12. השקיות שלך מקסימות! רומניות ונהדרות! עושושת חשק ללכת למקלחת באופן דחוף! והעולם אכן קטן ומרגש...חד שמייח תהל טלאים

    השבמחק
  13. ממש שקיות יפות,
    כיף לקרוא על צירופי מקרים ולראות שאכן העולם הוא קטן :)

    חג שמח
    חן

    השבמחק
  14. סליחה השארתי בצד כדי להגיב ושכחתי אז הינה אני, זאת מצירופי המקרים המדהימים שקורים לנו בחיים.....שמחה על צירוף המקרעים שחיבר אותנו ביחד! שנה מקסימה ד"ש לכולם. זהר

    השבמחק