רובנו מתחלקים לשני סוגים אלו הזורקים כל דבר מיותר ואלו האוגרים, (מכל הבא ליד, ניירות יפים, ניירות עטיפה, סרטים, שאריות בד וגם סתם בדים יפים , שאריות לבד ולא רק שאריות, מפיות ....שלא לדבר על רהיטים שאפשר למצוא ברחובות, והרשימה הזו יכולה להימשך עוד ועוד ועוד, נשמע מוכר? אני חושבת שכמעט כל היוצרים לסוגיהם נמנים עם קבוצת האגרנים. אני חייבת להודות שאני לעיתים מקנאה באלו שזורקים ללא שום סנטימנטים, והבתים שלהם נראים תמיד נקיים ומסודרים (איפה כל הדברים שהם שומרים? מה הם לא?). ואילו אני הנמנית עם האגרנים כמובן, אינני יכולה להיפתר מההרגל הזה לשמור, מהמחשבה אולי אולי אעשה בזה שימוש.וכך אני יכולה להיות מוכתרת כמלכת החבל ים (חבל לזרוק) ואני חייבת להודות שלרב החבלים הללו יכולים לשכב הרבה מאד זמן עד שימצא להם שימוש.
אבל מכיוון שזה לא מה שישכנע אותנו להפסיק לשמור, לאגור, לא לזרוק.....החלטתי להראות על דרך החיוב - שמרתי וכמעט מיד תפרתי. (יצא לי ממש סיסמא עם חרוז)
אחרי תפירה של אחת מתחפושות פורים נשארו לי חתיכות פליז בשני גוונים של ורוד. החתיכות היו קטנות יחסית וידעתי שאם אכניס אותן לשקית יעבור הרבה זמן אם בכלל עד שאגע בהן, ולכן החלטתי לעשות מעשה (שאני עושה לעיתים נדירות) ומיד להשתמש בחבל ים הללו מהפליז.
התוצאה תיק טלאים קטן עם פפיונים בצדדים....
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה