נתבקשתי להכיו תחפושת של נזירה, אבל מכיוון שהגענו לגיל שלא מספיק רק הרעיון אלא גם המראה , הנזירה ביקשה אישור מיוחד לחשוף רגלים ולהקרא שובבה, דוקא שמחתי על הרעיון משום שהדבר אפשר להשתולל קצת יותר עם הדמיון (במגבלות המראה הנזירי כמובן).שמתי פעמיי לגולדשטיין ( אני מקווה שאני אומרת את השם נכון) בנחלת בנימין , וכשביקשתי בד של נזירות הראו לי בד שהתברר לי שאף נזירות יפו משתמשות בו למלבושיהן , כמובן שמיד לקחתי אותו (למען האוטנטיות) ותפרתי ממנו שמלה בגזרת איי, עם רוכסן מאחור.... ואם כבר שובבה אז מי צריך שרוולים....
כיסוי הראש הלבן הוא בעצם כמו צינור ארוך, כמו חולצת גולף רק בלי החולצה, דהיינו גולף ארוך למדי מלייקרה שמחובר ל(לא לחולצה) אלא לדונטס ענקית מבד לבן (שהיא בעצם עיגול עם חור שמותאם בהיקף לגולף)
כיסוי הראש השחור עשוי מאותו הבד של השמלה ומחובר בקצת תפירה וסיכות אל הראש.
מגפי הרפת השחורים שנרכשו שנתיים קודם לכן גם כן לפורים לתחפושת אחרת (סנטה קלאוס - גמד) במחיר מצחיק הוסבו למגפי נזירות.
הצלב אף הוא עבודת כפיים של "הצמד חמד" (מי שקרא בלוגים ישנים יותר יודע במי מדובר) שמגיע לעזור בגימורים האחרונים....
האודם האדום מהווה פרט משלים לאורך החצאית ולקריצה שלא מדובר פה בנזירה ממש רצינית.... אלא כאמור שובבה...
והרי התמונות להנאתכם.....
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה