יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

ריח השוקולד ניחוח הנפטלין





יש רק אפשרות אחת מרגשת יותר מאשר למצוא ברחוב פריט כלשהו שמישהו זר ובלתי מוכר החליט שאין בו צורך עוד והיא למצוא במגרש הפרטי שלך ומשפחתך פריט שכזה ואז ערכו עולה שבעתיים בשל הניחוח הנוסטלגי שלו...
כך היה עם ארון המטבח הישן של הדודה רוח'ל (שיכול בקלות לחגוג יומהולדת 75 , תלוי אם הוא היה רהיט חדש אצלה או ישן ואז גילו מגיע אף יותר גבוה....לדעתי הוא משהו משנות ה- 30 )
שנים הוא שימש כארון מטבח ובו ישבו להם בנחת שוקולדים וסוכריות בתוך קופסאות פח מריחים בריח נפטלין.... יש לציין שהשוקולדים הריחניים הללו הכניסו בשל כך מושג חדש ללקסיקון העברי של משפחתינו שזר לא יבין זאת שאומר......"בטעם היה ריח" והמבין יבין....
ברבות השנים אף אחד לא חפץ בארון הישן יותר ( כנראה שלא ראו את הפוטנציאל הגלום בו) והוא הגיע אלי. אני חייבת להתוודות שבגלגולו הראשון של הארון אצלי, עוד שלא הייתי בעניני צורה וצבע לפני אי אלו שנים, ידע הארון ימים גרועים יותר ומזל שלא צילמנו אותו ב"מלוא הדרו" (כמעט כמו להוציא תמונות של מישהו מבית ספר תיכון עם בלורית מזעזעת וצבעים בשיער -כמו שאומרים יש תקופות שעדיף שלא יהיה להן תיעוד...)
חלפו השנים חזר לי הטעם , הצבע ה כ ח ו ל קולף וגם ציורי השמש והירח שופשפו היטב, לא השארתי שום הוכחה "לטעם המשובח" שהיה לי , הארון נצבע מחדש הפעם בצבע סולידי יותר, ידיות העץ נצבעו בירקרק עם נקודות ורודות . (קשה קצת להבחין בפרטים כי הצילום מרחוק). השוקולדים והסוכריות מדיפי הנפטלין בתוך קופסאות הפח, פינו מקומם לקופסאות פח מעשה ידי ועוד לאי אלו פריטים צוברי אבק (אבל מי סופר) בחדרה של ביתי.
הארון במחסן לאחר הסרת כל הראיות לטוב הטעם שהיה לי לפני מספר שנים....

מבט נוסף על הארון במתכונתו הנוכחית, התצלום צולם בבקר יום ההולדת של ביתי שהפך למסורת משפחתית ובו מחכות המתנות בחדר עם זריחת השמש.... ופתיחת העיניים של ילד/ת היומהולדת. הפריטים על הכסא (אם ניתן להבחין בו בכלל) הם כל מיני מתנות שתפרתי , תיק , מטפחת שיער ומצעים תואמים (אותם לא תפרתי רק מצאתי בבד זהה). ואם לומר את האמת טוב שיש את תרוץ היומהולדת ל"סדר המופתי" בחדר, אבל בואו נודה באמת לא הכל שם נמצא רק בגלל יום ההולדת....
מתחת למתנות ליד הכסא הנעלם יש גם שלחן לבן אבל כמו בסיפור על האיש הכחול או בעצם אולי הירוק...של יהונתן גפן ("אני, אני מסיפור אחר")...







תגובה 1:

  1. לא משנה אם הארון היה במטבח או בחדר של הילדה - לא הייתי מנחשת בחיים שהוא כבר בן 75 שנה.. אז דבר ראשון מזל טוב, ודבר שני כל הכבוד - עבודה נפלאה עשיתם במלאכת השחזור!

    השבמחק